אור ברסלב
ים של שלמה על קידושין פרק ד › סימן כא

ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ד · סימן כא

סימן כ

דין בדין זה יבואר דהא דאמרינן דאש' מות' להתייחד עם ב' אנשים דוקא כשיש אחד מהן שלא הוחזק בפריצות אבל הוחזקו בפריצות אפי' עם עשרה נמי לא ואפי' עם כשרים דוקא בעיר אבל בשדה עד שיהיו ג' שתים כשרים וא' אפי' פריץ או גוי ואין חילוק בין ילדה לזקנה או יופי או כעורה. ושני חדרים זה לפני' מזה שאין לפנימי דרך לצאת לחוץ אלא דרך חיצונ' בין נשים בפנימי' ואנשי' בחיצונה בין איפכא בכל ענין אסור משום יחו' אפי' נשים ועבדים הרבה:

פיסקא אבל אשה אחת מתייחדת כו' אמר רב יודא ל"ש אלא בכשרים אבל בפריצים אפי' בעשרה נמי לא מעשה היה והוציאוה עשרה במטה בחזקת שהי' מתה וקילקלו עמה ואשת איש היתה אמר רב יוסף תדע דמחברי בי עשרה וגנבי ולא מיכספי אהדדי אמר רב יהודא אמר רב ל"ס אלא בעיר אבל בדרך עד שיהו ג' שמא יצטר' א' מהן להשתין מי' ונמצאת א' מהן מתייחד עם הערו' כך כתבו הרי"ף והרא"ש אחריו ולא הביאו הא דאמר שמואל ל' יהודא וכי אנא ואת כשרים בתמיה בעינן כשרים כר' חנינא בר פפא וחביריו משום דאין זה מן הדין אלא מחמיר היה על עצמו וכן כתב הר"ן וז"ל לא שנו אלא בכשרי' משמע דהיינו שני בני אדם סתם שלא הוחזקו בפריצות ואע"ג דבגמרא אמרי' דמהדר לי' שמואל לרב יודא דכי אמרינן שפיר דמי לאו כגון אנא כגון ר' חנינא בר פפא מידת חסידות הית' שלא היה מחזיק עצמו בכשר אבל הרמב"ם כת' בפ' כ"ב מה' איסורי ביאה לא תתייחד אשה א' אפי' עם אנשים הרבה וכו'. משמע דס"ל דמדינא קאמר א"כ למה כת' בסמוך לה ההוא דאנשים מבחוץ ונשים בפנים כו' שנראה שאין לה ענין אלא א"כ אשה א' מותרת להתייחד עם סתם אנשים ע"כ וכך הסוגייא בגמרא אמר רב כהנא נשים מבחוץ ואנשים מבפנים אין חוששין משום יחוד לפי שהחצוני' אין להם דרך לפני' ואיך יתיחד אחד עם הנשים אבל הפנימים יש להם דרך לחוץ הלכך נשים מבפנים ואנשים בחוץ חוששין שמא יכנס האחד לפני' ולא ירגישו בו חביריו. אבל אנשים בפנים ונשי' בחוץ אין חוששין דשמא תכנס היא בפנים לא איכפת לן דאשה מתייחדת עם שני אנשים ואם א' מהן יוצא לחוץ לבית הנשים אין זה יחוד דמסתפי שמא יוצא א' מחביריו אחריו שהרי דרך הפנימים על החיצוני'. אמר אביי השתא דאמר רב כהנא הכי ותנא דמתנית' איפכא אנו נעבד לחומרא ע"כ והשת' לדברי הרמב"ם ז"ל דהאי אנשים מבפנים איירי דוקא בכשרים כר' חנינא ודוח' הוא:

והסמ"ק תפס שיטתו ממש כדברי הרמב"ם שכת' וז"ל אמרינן בפרק בתרא דקידושין לא תתייחד אשה אחת אפי' עם אנשים הרבה עד שתהא שם אשתו של א' מהם אלא א"כ הן כשרים כר' חנינא בר פפא וחביריו ואפשר שסמך על הירושלמי דסיפא שהביא שכת' שם ר' חייא ב"ר יוסי שלח בתר איתתיה אמר יתבון עמה תלתא תלמידים שאם יפנה אחד מהם תתיחד עם השנים וס"ל מדאמר תלתא תלמידי' משמע דוקא חשובי' מאוד ואין זו ראייה דאפשר סתם תלמידים קאמר וכך היה המעשה שאמר שילכו עמה ג' מתלמידיו אחריה וה"ה באחרי' סגי וכן עיקר ונראה הא דקאמר בפריצ' אפי' בעשרה לא היינו כולהו פריצים אבל חד כשר וחד פריץ מתבייש הכשר מן הפריץ וכן הפריץ אינו עושה שום דבר בפני הכשר ומ"ה בדרך נמי סגי בשנים כשרים ואף השלישי נמי פריץ ומ"ה סמכו האידנא נמי בעגלין אפי' הוא גוים אם יש שני אנשים כשרים אצלה. אבל עם המון בעו"ה לא נזהרו בזה והולכי' למרחקים עם עגלי' שומר אחד וזה אינו ראוי כלל ויש שסומכין היכא שבא אשה קצת בימים שאינו בתואר פנים כל כך כמו ילדה וחילוק זה [לא] מצינו ואדרבה מצינו שבהמתן של צדיקי' חביבין עליהם יותר מנשותיהם וא"כ שמא השומר יעשה צרכיו ונמצאת מתייחדת עם הגוים. וכן לא ילך אשה לקבץ עם שני אנשים כשרים ואין נזהרין בעונותינו מזה. ומעשה באשה שהלכה עם שני אנשים בדרך ואנסוהו כתבתי בפ"ק דכתובות סימ' מ"ח עוד מדיני יחוד נכתוב אי"ה בסימ' שאח"כ:

תוכן העניינים

ים של שלמה על קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה