אור ברסלב
ים של שלמה על קידושין פרק ד › סימן יג

ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ד · סימן יג

סימן יב

דין דכהן גדול שבא על אלמנה או כהן הדיוט על גרוש' או זונה בניהם נעשו חללין וגם היא נעשה חללה ופסולה מן התרומה אם בת כהן היא וכהן הבא עליה לוקה גם משום חללה ובת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם כגון בנו ובן בנו עד סוף כל הדורות אבל בת בתו מישראל או ישראל שנשא חללה כשרה לכהונה. וכ"ג שבא על אשה שהי' אלמנה גרושה חללה זונה בזמן שהיו כסדר הזה לוקי' אותו ארבע. וכהן הדיוט נלקה עליה שלש אבל אם הי' מתחלה זונה ואח"כ נעשית חללה ואח"כ נעשית אלמנה אין לוקין אותו אלא פעם א' ויבואר דאין חללה אלא מפסולי כהונה לבד אבל כהן שבא על העריות או על יבמה בשוק אינה נעשית חללה וגם הולד אינו חלל ואם חזר ובא עליה הולד חלל וגם היא נעשה חללה וכהן אחר הכא עליה נלקה עליה משום חללה וכהן שקידש גרושה ונתארמל' או נתגרשה מן האירוסין לא נתחללה אבל מן הנישואין אעפ"י שעדיין לא נבעלה ממנו כגון שנמצא בתולה נתחללה ואם קידש ובעל ולא גמר ביאתו נלקה שתים ואם גמר ביאתו נלקה ג'. ואם קידש ולא בעל אינו לוקה כלל. אבל בעל ולא קידש לוקה אחת בין כ"ג בין כ"ה והמחזיר גרושתו אינו לוקה אלא א"כ קידש ובעל:

מתניתין בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם בת בנו ובת בן בנו עד סוף כל הדורות של חללים. זכר בן זכר בת האחרון פסולה כבת הראשון דלא חמירא בת חלל מחללה דאמרי' בתה של חללה מישראל כשרה לכהונה דמה דתימא מידי דהוי אמצרי ואדומי מה להלן לאחר ג' דורות אף כאן נמי לאחר ג' דורות ישראל שנשא חללה בתו כשרה לכהונה. חלל שנשא בה ישראל בתו פסול' לכהונה ומסיק בגמרא מה"מ א"ר יוחנן משום ר' שמעון נאמר כאן לא יחלל את זרעו בעמיו ונאמר להלן גבי טומאה לא יטמא בעמיו מה להלן זכרים ולא נקיבות דכתיב בני אהרן ולא בנות אהרן. אף כאן הפסולי' חללים זכרים ולא נקבות. אלא מעתה בתו של כ"ג תשתרי מי כתיב לא יחלל בנו לא יחלל זרעו כתיב ואפי' נקיבות. וכי אהני ג"ש לבת בתו אהני בת בנו תשתרי דתהני לי' ג"ש ולא אפיק קרא אלא זרע אבל זרע זרעו לא כתי' לא יחלל זרעו הוקש זרעו לו דהאב והזרע הוזכרו בתיבה זו מה הוא בתו פסולה אף בנו בתו פסולה בת בתו תיתסר א"כ מאי אהני ג"ש תו מסי' ת"ר לא יחל' זרעו בעמיו אין לי אלא זרעו היא עצמ' מניין ת"ל לא יחלל זו שהית' כשירה ונתחללה. תו מסיק ת"ר איזה היא חללה כל שנולדה מן הפסולין מאי נולדה מן הפסולין אלימא פסולה לו והרי מחזיר גרושתו דפסולה לו ובניה כשרין דכתיב כי תועבה היא היא תועב' ואין בניה תועבין אמר רב יהוד' ה"ק כל שנולדה מפסולי כהונה ופריך נולד' אין לא נולדה לא והרי אלמנה וגרושה זונה דלא נולד' וקא הוי חללה א"ר יצחק בר אבין ה"ק איזה היא חללה שעיקר' מן התורה פי' לדרוש מן חכמים ל' לא יחלל כל שהו' כשר ונתחלל ואין צריך לפרש מן דברי סופרים כל שנולד מפסולי כהונה. תו מסיק בסוגיא אמר אביי ישראל הבא על אחותו פשיטא דזונה משוה לה דהא נבעלת בעילת פסול אלא הא מיבעיא לי חללה משוי לה או לא משוי לה. מי אמרינן ק"ו השתא מחייבי לאוין הוי חללה מחייבי כריתות לא כ"ש א"ד אין חללה אלא מאיסור כהונה א"ל אין חללה אלא מאיסור כהונה אמר רבא מנא הא מילת' דאין חללה אלא מאיסור כהונה דתניא לא יאמר גרושה בכ"ג ותיתי מק"ו מכהן הדיוט שאני אומר מה לכהן הדיוט אסורה לכ"ג מיבעיא דמהדיוטתו נאסר' עליו אלא כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה האומרת בכהן הדיוט שייר לה לאו לעצמה ואשה גרושה מאשה לא יקחו ללמדך שאם זונה וחללה וגרושה הוא לוקה עליה אף משום גרושה כך חלוקה אלמנה מגרושה זונה וחללה בכ"ג שאם היתה אלמנה וגרושה וחללה זונה חייב על כל א' ואחד חללה למה נאמר' הרי אסורה להדיוט לומר לך אין חללה אלא מאיסורי כהונה מקראי יתירה דרשינן דהאי דהדר כתב להכי כתב לומר שתלמודן מסדר האמור חללה אחר אלמנה וגרושה שאין איסורן נוהג אלא בכהנים ולא כתב אחר זונה שמצינו שם זנות פוסל בישראל לומר לך שלא נקראת חללה אלא מביאה פסול כהונה לבד ולא מביאת איסור הנוהג אף בישראל זונה למה. נאמר בכ"ג נאמר כאן זונה בכ"ג ונאמר להלן זונה בכהן הדיוט מאי כאן בכ"ג זרעו חולין דכת' לא יחלל אף להלן בכהן הדיוט זרעו חולין. ופסק רב אשי כהן הבא על אחותו בביאה ראשונה עשאה זונה חזר ובא עליה עשאה חללה שהרי אסורה לו משום זונה שאינה נוהג אלא בכהונה וז"ל הרמב"ם והטור העתיק וז"ל כהן קידש אחד מאיסורי' ונתארמלה או נתגרשה מן האירוסין לא נתחללה אבל מן הנשואי' אעפ"י שלא נבעלה נתחללה שכל נשואה בחזק' בעולה היא אעפ"י שנמצא' בתול' כהן שבא על א' מן העריו' אין עשאה חללה אבל עשאה זונה ואם חזר בא עליה הולד חלל. אם בא על יבמה לשוק ונתעבר' מביאה ראשונה הולד כשר לפי שאינו מאיסורי כהונה ונעשית זונה חזר ובא עליה הולד חלל וכן כהן שבא על גיורות או משוחררת הולד חלל עכ"ל. והאי וכן קאי אדלעיל כהן שבא על הזונה כו'. כי גיורת בכלל זונה נאסרת. וכן פי' המ"מ ע"ש והר"י קאר"ו ז"ל ולא נהירא במה שכתב אהאי וכן תו מסיק א"ר יהוד' כהן באלמנה לוקה שתים ופרש"י וה"ה לכהן הדיוט בגרושה וחללה יהא מיגמ' גמירי אהדדי אחת משום לא יקח משום קידושין ומשום לא יחלל שחילל אותו ופריך ולילקי נמי משום לא יחלל זרעו ומשני בשלא חילל זרעו דלא גמר ביאתו משמע להדיא כשגומר ביאתו חייב ג'. ותימא על הרמ"בם וסמ"ג שלא כתבו אלא שתים. תו מסיק אמר אביי קידש פי' רש"י כ"ג או כהן הדיוט אחת מן הפסולים לוקה משום לא יקח בעל לוקה משום לא יחלל רבא אמר בעל לוקה. לא בעל אינו לוקה מ"ט משום דכתיב לא יקח ולא יחלל מה טעם לא יקח כו' משום לא יחלל ומודה אביי במחזיר גרושתו שאם קדש ולא בעל שאינו לוקה להיות לו לאשה אמר רחמנא והא ליכא מודה רבא באלמנה לכ"ג שאם בעל ולא קדש שלוקה שנאמר ולא יחלל זרעו בעמיו אמר רחמנא והרי הוא חילל ושניהם מודים במחזיר גרושתו שאם בעל ולא קדש שאינו לוקה דרך קידושין אסרה תורה ופי' רש"י ומודה רב' אע"ג דבעי באיסור כהונה תרתי דוקא ביאה אחר קידושין הוא דבעי דמקדושין לחודייהו לא לקי אבל בעל ולא קידש מודה הוא שהביאה אינה תלויה בקידושין דלא יחלל אמר רחמנא והרי חילל ושניה' מודים במחזיר גרושתו אעפ"י שלדברי שניהם כהן בפסולה לו לוקה על ביאה בלא קידושין מודים הם בישראל המחזיר גרושתו משנשאת לאחר שאם בעל ולא קידש אינו לוקה ע"כ מדבריו יראה מה שאמר התלמוד ומודה רבא בכ"ג באלמנה לאו דווקא קאמר ה"ה בכהן הדיוט בזונה וגרושה אכן הסמ"ג מדברי הרמב"ם לא כתב הכי שהרי כת' וז"ל כ"ג שבא על האלמנה לוקה ואעפ"י שלא קידש שנאמ' ולא יחלל זרעו כיון שבעלה חללה ופסלה מן הכהונה כדאמ' בעשר' יוחסין שמודה רבא בכך אבל זונה וחללה וגרושה הרי הן מחוללת מקודם משום לא יחלל שהרי נתחלל בביאתו וחייב אותו הבא עליה משום חללה ומ"מ בין כ"ג בין כ"ה הבא על החללה פשוט דאין חייב משום בעילה לחוד שהרי כבר היא נחללה. והסמ"ג גופא כתב לעיל הפוך סבר' זו שכתב בפר' עשרה יוחסין נחלקו בה אביי ורבא בכ"ג בגרוש' אביי אמר קידש לוקה בעל לוקה ורבא אמר בעל לוקה לא בעל אינו לוקה משום לא יחלל וקי"ל כרבא דאמר דצריך קידושין ובעילה ואז לוקה משום לא יקח ומשום לא יחלל ע"כ אלמא אף בביאת גרושה שייך חיוב חללה היכא שנתחללה בביאתו. ומ"מ יש לישב דברי הסמ"ג דלא ליקשו אהדדי דס"ל דבוודאי לענין חיוב בעילה אחר שקידש חייב נמי משום לא יחלל וכמו כ"ג באלמנה אבל לענין חיוב בבעילה לחוד בלא קידש אינו חייב אלא בכ"ג באלמנה לחוד כלישנא דגמרא ומודה רבא בכ"ג באלמנה משמע דווקא קאמר. אבל מ"מ דוחק בעיני לחלק בהכי ופירש רש"י עיקר:

תוכן העניינים

ים של שלמה על קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה