אור ברסלב
ים של שלמה על קידושין פרק ד › סימן יב

ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ד · סימן יב

סימן יא

דין כהן הבא לישא אשה כשירה שאינ' תפסול אותו ובנו מעבודה ובתו מלישא לכהן אם כהנת היא צרי' לבדוק אמה ואם אמה ואם אבי אמה של אשה זו שהוא נוש' ואמה של אם אבי אמה ואם אביה ואמה של אם אביה ואם אבי אביה ואמה של אם אבי אביה. ואם היא לוי' או ישראלי' מוסיפין עוד אם א' בכל זוג כגון אמה ואם אמה ואם אם אמה וכן כולן ואפי' לא יצא עליהן קול ערעור אבל לאכול תרומה כבר מבואר בסי' ה' שמותר לאכול בסתמא אפי' אין לו חזקה דכשרו' בלא בדיקה ואם מעידי' ב' עדים שנתערב במשפחתו ממזר או חלל אז לא סגי בבדיקה ד' אמהות אפי' לענין תרומ' אלא כל המשפחה בחזקת פסול קיימי וצריך לבדוק בין נשים ובין אנשים עד שיבררו שעדים שקרנים הם אבל יצא על משפחתו שם ערעור שמץ פסול אז אין צריכין לענין תרומה אפי' בדיקה ד' אמהות אלא בבדיקה כל דהו לבטל הקול סגי וגם יבואר דאשה כהנת מותר' בפסולי כהונה:

מתניתין הנושא אשה כהנת צריך לבדוק אחריה ארבע אמהות שהן שמנה שלא היו ממזרת או אחת מן הפסולין לבא בקהל שתים מצד האב ושתים מצד האם. אמה ואם אמה ואם אבי אמה של אשה זו שהוא נושא. ואמה של אם אבי אמה. ואם אביה. ואמה של אם אביה. ואם אבי אביה ואמה של אם אבי אביה. לוי' וישראלי' מוסיפי' עליהן עוד אחת פי' אם אחת בכל זוג וזוג כגון אמה ואם אמה ואם אם אמה וכן כולן ואין בודקין לא מן המזבח ולמעלה פי' התחיל לבדוק באמהות ומצא שאבי אביה ששמש ע"ג המזבח בידוע שמיוחס הוא ולא מן הדוכן ולמעלה פי' אם העידו עליו שעמד אצל הלויים בדוכן לשורר שיר ולא מן הסנהדרין ולמעלה. וכל שהחזיקו אבותיו משוטרי הרבי' וגבאי צדק' משיאין לכהונה ואין צריך לבדוק אחריהן ומפרש תלמודא שוטרי הרבים לאו משום דפסולי' לדון אלא בירושלים היו מקפידים אפי' על שוטרים בעלמא שהיו דנים דיני ממונות שיהיו מיוחסין וגבאי צדקה נמי לאו משום דבעינן מיוחסים אלא משום דמינצו בהדי אינשי דאמר מר ממשכנים על הצדק' אפי' בע"ש ואם אית' דאיכ' פסולה אית להו קלא. ר' יוסי אומר אף מי שהיה חתום עד בערכי הישנה של ציפורי פי' מי שהיה חתום בסדר הדיינין שהיו רגילין ליחס את הראויין לדון שיהיו מיוחסין וכותבין על הסדר פלוני ופלוני מיוחסין הן שאין רגילין בני המקום למנות דיין שאינו מיוחס. ישנה פי' שם מקום שהית' סמוכה לציפורי ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר אף מי שהיה מוכתב באיסטרטיא של מלך ומפרש תלמודא בחיילו' בית דוד שהיה בהם בחלוקו' חודש בחודש וחוזרין חלילה לעולם והוא לשון איסטרטיא וכותבין בשמות משפחות פלוני ופלוני בחודש פלוני והיו זהירין ליחסן מכל מום כדי שתסייעהו זכות אבותם במלחמה ומפרש בגמר' הא דבנשי בדקינ' ובגברי לא בדקינן פי' שיהו בודקין אביה ואבי אביה שלא היו ממזרים משום דנשי כי מנצו בהדי הדדי בעריות הוא דמנצו ואין זו מגנה את זו בפסול יחוס אלא בזנות ואם אית' דאיכא בהו מילתא לפסול יוחסין לא אית לי' קלא גברי דכי מינצא בהדי הדדי ביוחסין הוא דמינצו בהדדי אם אית' דאיכא מילתא אית לי' קלא והא כשהיא כהנת לא בדקה בדידי' דלמא איכא מילתא בנשי משפחתו ביוחסין מפרש בגמרא דמסייע לי' לרב דאמר רב יהוד' אמר רב לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים פי' רש"י וכיון דלא קפדה תור' עליהם ליוחסין רבנן נמי לא עביד בהו מעלה לאצרוכינהו בדיקה ואפי' מחמת ממזרת ונתינות אלא כי אתחזק איסורא ביה וכתבו התו' וז"ל ולא נהירא פירושו מדפריך תלמודא ואיהי נמי תיבדוק בדידי' ומשני לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין ומאי קאמר הא הוזהרו מיהא ממזרת דהא אפי' מ"ד לא הוזהרו היינו דוקא לינשא לחלל קאמר אבל לממזרת לא לכך י"ל דחששא דמתניתן הוי משום חללין אבל משום ממזרת לא שייך חששא כלל דמכירים ישראל ממזרים שביניהם ומיה' תימא הא קתני לוייה וישראלית מוסיפין עוד א' ואי לא בדקי אלא בפסול חללו' לוייה וישראלית אמאי צריכין בדיקה כיון דאביה לוי או ישראל אי אפשר בשום ענין להיות בה פסול חלל שהרי לכ"ע בבי ישראל מקוה טהרה לחלל וא"כ ישראל שנשא חללה בתו כשרה לכהונה. וי"ל דעיקור הבדיקה ותקנה משום פסולי דחלל' ואגב בדיקה דחללות בדקי נמי היכא דלא שייך אלא פסול ממזרת כגון לוייה וישראלית אבל גבי איהי דליכא פסול חללות דלא הוזהרו כשירות לינשא לפסולין לא צריך לבדוק משום ממזרת ור"ת כתב בספר הישר דהא דצריך לבדו' היינו דווקא להכשי' בניהם לעבודה א"נ להכשיר עצמו לעבודה אבל להאכילו בתרומה אין צריך בדיקה כדאמ' בפ' האשה שנתארמלה אני כהן וחבירי כהן נאמן להאכילו בתרומה ואין נאמן להשיאו אשה ע"כ. וכתב הר"ן וז"ל בנוסחאות כתב לויים וישראלים מוסיפין עוד א' ולפיכך פרשו משנתינו כך הנושא אשה כלומר שהוא נושא אשה כשרה לכהונה ובידוע שהוא כהן שהוא צריך לחוש לפסולי כהונה בודק ד' אמהות בלבד דפסול כהונה בהכי סגיא אבל לויה וישראלית שבדיקתן מפני פסולי קהל צריך שיבדק' עוד אחת ואה"נ שהכהן ג"כ צריך להוסיף ולבדוק מפני פסולי קהל עוד אחת ומתניתן ה"ק שהבדיקה המיוחדת להכהנים בד' אימהו' סגי לה אבל בבדיקה שהיא שוה אף ללוים וישראלי' צריך להוסיף עוד אח' ובהכ' סגי ואתי שפיר דפרכינן ואיה' נמי תיבדוק בדידי' ומפרקינ' מסייע לי' לרב כו' כלומ' אין ה"נ דאיהו נמי בעינ' בדיקה בדידי' אלא מ"ה לא תני מתניתן שהיא בודקת בו מפני שאינו דומה בדיקתה לבדיקתו. איהו בדיק אף בפסולי כהונה ואיהי לא בדקה אלא בפסול' קהל. ואי' ה"נ דסיפא תנא לויים וישראלים מוסיפין עליהם עוד אחת א' האנשים ואחד הנשי' במשמע. וזה שהחמי' בבדיקת פסולי כהונה מפרש בירושלמי שהקש' ולא נמצא מחמיר בישראל יותר מן הכהן. אמר ר' בון אחת זו ואחת זו קנס קנסו כדי שיהא אדם מדביק בשבטו ובמשפחתו ושיהי' בדוק לו ולא יהי' צריך לטרוח ולבדוקי וקנסו בלויים וישראלים יותר מן הכהנים לפי שאין מדקדקי' כ"כ ביוחסין ואין מבדקי' במשפחות א"נ דבפסולי קהל השוה בכל הצריכו בדיק' יתירה ע"כ. ואף לנוסח של' יוכל לפרש כן וכדפרישי' לעיל אלא שדוחק בעיני פירושו דלשון המשנה משמע כפשוטו דבכהנת אין בודקי' יותר מד' אמהות כו'. והאידנא אין נפקות' בהאי משנה דלא אמרינן צריך בדיקה אלא דוקא להכשיר בנים לעבודה אבל משום להאכילו בתרומ' אין צריך בדיקה וכדפי' ר"ת אכן הרמב"ם מוקי למתניתן בקרא עליו ערעור בין ערעור דממזרת בין ערעור דחלל ולענין כהונה וכך לשון הסוגיא אמתניתן דהכא אמר ר"י אמר רב זו דברי ר"מ אבל חכמי' אמרו כל משפחות בחזקת כשרות עומדי' ופריך והאמר רב חמא בר גוריון אמר רב משנתינו בשקרא עליו ערעור פי' אין צריך בדיקה אלא א"כ יצא קול שמץ פסול מכח עדים וא"כ אמאי פליגי רבנן ומתרץ מאן דמתנא הא משמיה דרב לא מתני הא ותרי אמוראי נינהו אליבא דרב איכ' דאמרי אמ' רב יהוד' אמר רב זו דברי ר"מ אבל חכמים אמרו כל משפחות בחזקת כשרות הן עומדין אמר רב חמא בר גוריא אמר רב אם קרא עליו ערעור צריך לבדוק אחריה אפילו לרבנן ע"כ. ויראה מסוגיא זו להדיא דאין הלכה כמשנה זו דהא רב יהודא בשם רב מוקי לה כר"מ וזהו אפשר כוונת הרי"ף והר"ש שלא הביאו המשנה ומ"מ אין ראיי' דשמא מאחר דלא בעי' בדיקה אלא שיהא בנו ראוי לשמש ע"ג המזבח וכן בתו ראוי להינשא למי שמשמש ע"ג המזבח כדפי' ר"ת והאידנא ליכא עבודה. ומ"ה השמיטו' והקאר"ו כתב וז"ל זהו דעת הרי"ף והרא"ש שהשמיטו משנ' זו משו' דלר"מ היא ולית הלכת' כוותיה ומיהו תמיה לי שה"ל לכתבו ללמדינו היכא דקרא עליו ערעור כמה אמהו' צריך לבדוק ואפשר לומר שהם מפרשי' דכי אמר רב אם קרא עליה ערעור צריך לבדוק אחריה לא בדיקה דארבע אמהות קאמר אלא בבדיקה כל דהו סגי ע"כ ודוחק הוא אבל לפי מה שפרשתי דבדיקות דמתניתן בעני' שימוש המזבח קאמ' א"כ ערעור דקאמר שצריך בדיקה ד' אמהות היינו לענין כהונ' ושימוש ע"ג המזבח אבל שאר ערעור אין צריך אלא בדיקה כל דהו לבטל הקול ומ"ה לא הביאו ולענין הלכה נראה דקי"ל כהאי מתניתן וכדפי' ר"ת לענין שימוש מזבח ואף דר' יהוד' מוקי לה בשם רב כר' מאיר ולאו אליבא דהלכת'. אפשר דאינו קי"ל דבסוגי' בכתובות בפ"ב דנאמן להאכילו בתרומה ואינו נאמן להשיאו אשה ובע"כ איירי לענין להשיאו אשה בדוקה כדפיר' ר"ת וא"כ הכי קי"ל. והיכא דקרא עליו ערעור האידנא אין צריך בדיקה בד' אמהות כדעת הרמב"ם אלא כמו שפיר' בשם ר"ת דמתניתן איירי באשה בדוקה ולשמש בנה ע"ג המזבח וכמו שהסכים הרא"ש לעיל סימ' ה' עמו וזהו עיקור ואף שהטור הביאו דברי הרמב"ם לפסוק לא משגחינן בי' כי אינו אלא כמעתיק דבריו ובפרט נמי שהרי"ף השמי' משנ' זו אלמא דלא בעי' האידנ' האי בדיקה דד' אמהות כלל. גם בענין הערעור איכא מחלוקת בין פרש"י לפי' הרמב"ם כי רש"י פי' שקראו עליה ערעור שני עדים שמץ פסול ולא שמעידי' עדות גמורה אלא יציאות קול אבל הרמב"ם פי' ששנים מעידי' שנתערב בממזר או חלל כו'. ותימא לפירושו אמאי סגי בד' אמהות הא נאסרה כל המשפחה מספיקא דאוריית' ואין שיעור לבדיקה זו ואי איירי שיאמר נתערב בזמן זה שהוא קוצב א"כ אפי' ד' אמהות לפעמים לא בעי אלא בדיקה באמהות כפי משך הזמן בשלמא לפי' רש"י שהוא שמץ קול לא החמירו כ"כ וסגי בבדיקה של ד' אמהות. ועוד ראייה דאי כפי' הרמב"ם מאי מחלק בין גברי לנשי מאחר שנתערב ודאי פסול ביניהם וכי משו' האי סברא קלה אי אית' דהוי פסול כי מינצו בהדי הדדי הוה מגלה וכל זאת לפי' רש"י ניח' ועיקר הדין היכא דקוראין אותו ממזר ושתק שכתב נמי הרמב"ם שצריך בדיקה בד' אמהות כבר כתבתי בפ"ק דכתובו' סי' מ"ג דלא חיישינן האידנא לכך.

תוכן העניינים

ים של שלמה על קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה