ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ד · סימן טז
דין דגוסס הוא כחי לכל דבריו גיטו גט ומתנתו מתנה אם יכול לדבר ואפי' אינו יכול לדבר יכול ליתן השלי' המתנה או הגט בשעת גסיסתו אם עשה השליח משהיה יכול לדבר אבל אינו יכול לעשות השליח אם לא שבדקין אותו ג' פעמים ואמר על הן הן ועל לאו לאו כמו שמפורש במסכת גיטין וסתמא בלא בדיקה הרי הוא כמת אפי' לענין הקדש ונדרים. וגם סתם שכיב מרע צריך בדיקה אם דעתו מיושב עליו אפי' יכול לדבר:
מסקינן בסוגי' א"ל רב נחמן בר יצחק בשלמא לר' יהוד' היינו דכתיב יכיר יכירנו לאחרים אלא לרבנן יכיר למה לי בשצריך היכרא כגון שבא ממדינת הים ולא הוחזק לנו בבכור אלא עפ"י אביו ופריך למאי הלכת' לתת לו פי שנים פשיטא למה לי קרא מיגו דאי בעי מיתבא ליה מתנה מי לא יהבי לי' בנכסים שנפלו לו לאחר מכאן לאחר שאמר בפנינו בכור הוא נפלו לו והוא רוצה לילך לדרך רחוקה ומעיד עליו שאם יפלו לו נכסים של אב או אחד ממורישים לפני בחייו יטול זה מהן חלק בכורה דלהכ' אי לאו דאשמעונין קרא ליכא מיגו דאי בעי למיתבינהו השתא לא מצי יהיב דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם יכיר למה לי שנפלו לו כשהוא גוסס ופרש"י שאם אמר נכסים שיבאו לי כשהוא גוסס נתונים לפלוני לא אמר כלום שהרי שבשעה שבאים לעולם לאו בר מתנא הוא ונראה בעיני דלא דוקא הוא שאומ' הכי אלא אפי' אמר סתם כשיפל נכסים לפני ונפלו לפניו כשהוא גוסס דלאו נתינה הוא ולא מהני מידי ואדרבה רבותא קאמר אעפ"י שהוא הזכיר שיפלו לפניו כשהו' גוסס אלמא דמחיים התנה על גסיסתו ויהיה מצורף לימי חייו אפ"ה לא מהני וכת' הרא"ש על פי' רש"י דס"ל דגוסס אין מתנתו מתנה וכן פי' ר"ח ז"ל דק"ל רוב גוססין למיתה וכמת הוא חשוב ואינו יכול להקנות עכשיו נכסים שיפלו לו כשהוא גוסס ואם אמר קודם לכן בני זה בכור נוטל פי שנים באלו הנכסים דאע"ג דגבי הקנאה לא יכול לאקנויה גבי ירושת בנו הבכור חשיבי מוחזקין ולא ראויין ומתוך זה דקדק ר' יואל דגוס' אינו מגרש את אשתו אעפ"י שהוא מיושב בדעתו כיון שאינו יכול ליתן במתנה דונתן בידה כתיב ובעינן דחזי לנתינה. והא דתניא בתוספתא דאהלי' ובמסכת שמחות הגוסס הרי הוא כחי לכל דבריו נוחל ומנחיל זוקקת ליבם ופוטר מן היבום היינו מידי דממילא ולא שיעשה מעשה כמו נתינת הגט ומתנה דלענין זה הוי כמת גמור והא דאמרינ' בפ' כל הגט מביא גט ומניחו זקן או חולה נותנו לו בחזקת שהוא קיים וקאמר עלה בגמרא ל"ש אלא בזקן שלא הגיע לגבורות אבל הגיע לגבורות וגוסס שרוב גוססין למיתה לא פי' שמא מת דמשמע שגוסס עושה שפיר שליח להוליך גט מיירי כשקיבל השליח הגט קודם שהיה גוסס וכשהלך השליח נעשה גוסס אבל בשעת שהוא גוסס לא היה יכול לעשות שליח לגרש והוא עצמו הקשה לדבריו מהא דאמר בפ"ק דעירובין דגוסס נודר ומקדיש ומעריך ותירץ דשמא התם משום חומרא דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט. ורשב"ם פי' בב"ב בנכסים שנפלו כשהוא גוסס ואין יכול לדבר ואי' לו כח לית' ומתוך פירושו משמע הא אם יש בו כח לדבר יש בו כח ליתן אפי' הי' גוסס והקשה רבינו יואל על זה א"כ אמאי נקט גוסס אפי' חולה בעלמא שאינו יכול לדבר כדאמר נשתתק ואמרו לו נכתב גט לאשתך והרכין בראשו בודקין אותו כו'. ותני' כשם שבודקין לגיטין כך בודקין למשא ומתן פי' ואם לא נמצא מכוון אין נותנין לה גט וממילא לא יכול ליתן מתנה אלא מדנקט גוסס ש"מ דאפי' יכול לדבר אין מתנתו מתנה. ור"י אומר שהו' כחי לכל דבריו וגיטו גט ומתנתו מתנה כדברי רשב"ם דאין לך גוסס יותר משחט בו שנים או רוב שנים ורמז כתבו גט לאשתי דאמרינן בפ' מי שאחזו דכותבין ונותנין וכן אמרינן בפ' בתרא דיבמות מי שהיה מגויד או צלוב וחיה אוכלתו וחזר ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו וכ"ש בדיבור גמור הוא מיושב בדעתו והא דכל הגט ראייה גדול' היא דדוקא חיישינן בגוסס שמא מת משום דרוב גוססין למיתה אבל אם היה ידוע שהוא עדיין כמו שהניחו היה נותנו אעפ"י שהוא גוסס ואם לאו לאו בר נתינה הוא משום דחשיב כמת אפי' מידו ליד האשה לא הוי גט ושלוחו נמי לא מצי יהיב לה ומשמע נמי דווקא משום דשלח הגט למקום אחר אבל אם נתן מידו ליד האשה הוי גט דומיא דזקן דתניא בהדיא ומה שדחה ההיא דערכין משום דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט לאו כלום הוא שהרי לדבריו אין להדיוט כלום וחשוב כמת ובוודאי האי דגוסס דקאמר אינו יכול לדבר ומה שהקשה על פי' רשב"ם לוקמא בנשתתק לאו קושיא היא דקרא לא מצי' לאוקמי הכי דאם אינו יכול לדבר עתה וליתנם יתנם כשיתרפא דסתם נשתתק דרכו להתרפא להכי נקט גוסס שהוא קרוב למיתה ואינו יכול לדבר ועוד דנקט גוסס דשכיחי מחמת מיתה בסתם בני אדם אבל נשתטה ונשתתק לא שכיחי ע"כ הצעת הרא"ש ועיקר וכן דעת הסמ"ג וסמ"ק כרמב"ם ור"י וכן הסכים הרשב"א והר"ן ודע מה שאמרנו שגוסס הוא כחי לכל דבריו ומשמע כשהוא מדבר דוקא ה"ה בלא מדבר שנותן גט לאשתו וחשבינן שהוא כחי וכן המתנה ששלח לאדם כבר נותנין לו כשהוא גוסס רק כשהוא גוסס אינו יכול ליתן גט ולא להקנות אם אינו יכול לדבר אם לא שבודקין אותו כמו נשתתק דפ' מי שאחזו ומה שמשמע מדברי הפוסקי' דבעינ' גבי גוסס מדבר היינו לעשות מעשה בלא בדיקה וסתמא דמלתא גבי גוסס אין שהות לבודקו דרובין מתים במהרה ואינן מאריכין בגוסותיהן ומ"ה אין מתנתו מתנה וכן גוסס שצוה ליתן גט ואפי' אותו שיכו' לדבר דלא בעי בדיק' ובנשתתק כי התם אבל צריך לבודקו אם דעתו מיושבת עליו דלא עדיף מסתם ש"מ שכתב ר"י שצריך לבודקו אם דעתו מיושבת עליו: