ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ג · סימן ח
מסקינן בסוגיא גבי הקדש תנן המקדיש שדהו בשעת היובל נוהג שכל שדה אחוזה שוה אחת טובה ואחת רעה נותן בזרע חומר שעורים חמשים שקל כסף היו נקעים פי' גומות עמוקות י' טפחים או סלעים גבוהים י' טפחים אין נמדדין עמה להיות נגאלין כדין חומר שעורים אלא ליגאל בשוין ומוקי לה מר עוקבא בר חמא בקעים מלאים מים דלאו בני זריעה הלכך אין נמדדין אבל בפחות מי' אע"ג דלאו בני זריעה נינהו כאגני דארעא מקרי שדרי דארעא מקרו ואין להם שם לעצמן אלא על שם הקרקע הן נקראים וגבי מכר תנן האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך והיו שם נקעים עמוקים י' טפחים או סלעים גבוהים י' טפחים אין נמדדין עמה פחות מכאן נמדדין עמה ואמר מר עוקבא בר חמא אעפ"י שאין מלאים מים מ"ט אמר רב פפא לפי שאין אדם רוצה שיתן את מעותיו בשדה אחת ויראה לו כשנים ושלשה מקומות גבי קדושי אשה נמי אם היו בו סלעי' ונקעי' של י' טפחי' ואינן מליאין מים להקדש מדמינן ונמדדין עמה או למכ' מדמינן לה ואין נמדדין. מסתבר' להקד' מדמינן לה דאמ' לה אנא טרחנ' זורענא ומייתינאי. וכ' הר"ן וז"ל אע"ג דלעיל גבי אמר לה ע"מ שיש לי במקו' פלו' לא בא בהאי טעמא התם הוא משום דכיון שהתנה בפירוש ואיכא למימר דקפידא הוא ואע"ג דאמר אנא טרחנא ומייתינא לא משגיחינן בי' אבל הכא שלא התנה אלא בבית כור סתם מסתמ' אמרי' דלאו קפידא הוא דהא יכול למימר דאיהו טרח ומייתי. וכתב עוד בשם הרשב"א. דנהי דהללו מצטרפין לבית כור ואעפ"י שנראין בב' או בג' מקומות אפ"ה אם היה בית כור מוחל' לגמרי בב' וג' מקומות אינה מקודשת דהני אעפ"י שחולקין רשות לעצמן מ"מ מכלל השדה הן והיינו דאמרינן לפי שאין אדם רוצה שיתן מעותיו בשדה אחת ויראה לו בב' וג' מקומות ולא אמרי' ויתנו לו בב' וג' מקומות ומיהו כי מלאים מים דאמרי' דלא מצטרפי דווקא לבית כור הוא דלא מצטרפי אבל אם היה שם בית כור עפר חוץ מאלו מקודשת דאע"ג דנראין בשנים ושלשה הא אמרינן דלא איכפת לן ובור מלא מים אעפ"י שאינו בר זריעה נראין הדברים דנמדד עמו דצורך השדה ותיקונו הוא ודווקא בנקעים מליאין מים אמרי' שאין נמכרים לפי שאין מספיקים להשקות השדה ואינו שבח השדה אל' קלקלו אלו דבריהם ז"ל עכ"ל. שיעור הוא של נקעים כתבתי בפ' בית כור ע"ש: