אור ברסלב
ים של שלמה על קידושין פרק ב › סימן כד

ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ב · סימן כד

סימן כג

מסקינן בסוגי' תנן התם בהמה שנמצאת מירושלים למגדל עדר וכמידתה לכל רוח זכרים עולות דחיישינן שמא מירושלים יצאת ורוב בהמות יוצאות ממנה זבחים הם ואיכא לספיקה בכל זבחים שהוא ראוי' להם הלכך זכר דחזי לעולה מספקא לעולה נקבות זבחי שלמים ליכא לספוקי בהא בעולה ופריך אלא זכרים עולות הוא דהוי זבחי שלמים לא הוו ותירץ ר' אושיעא בבא לחוב בדמיהן עסקינן כלומ' אם בא אדם לקבל על עצמו חוב כל דמים שהוא בספק ולהוציא לחולין ולהקריב את דמיה ור"מ היא דאמר הקדש בדמיה במזיד מתחלל ויכול זה להוציאה לחולין מזיד ויתפסו הדמים בקדושתו אם זכר הוא נתחייב אף בדמי עולות ויביא שני בהמות על תנאי א' לעולה וא' לשלמים ויאמר אם עולה היא הרי היא מתחלל על זו והשני' שלמי נדבה ואם שלמי' היא הרי היא מתחללת של שלמים והשני' לנדבת עולות. ומסיק תהי בה ר' יוחנן וכי אומרי' לאדם עמוד וחטא בשביל שתזכה פי' דכל בהמות מזבח אסור לחלל בבל ענין אלא אמר ר' לא היא ולא דמיה קריבין בעודה תמימה אלא ממתין לה עד שתומ' מום קבוע ומייתי שתי בהמות א' לעולה וא' לשלמים ומתנה. ופרכינן ודלמא תודה היא ומתרץ דמייתי נמי תוד' ומתנה והא בעי לחם דמייתי נמי לחם ודלמא אשם הוא דליכא למימר דמייתי נמי אשם דאין אשם בא נדבה ודלמא חטאת היא חטאת בת שנתו ואישתכח בת שתי שנים. אשתכח בת שנתה מאי לפי שנוכל לומר שתהי' תקנה ברעי' דכל שבחטאת מתה באשם רועה. וא"כ תרעה עד שתסאב והדמים יהיו לקיץ המזבח אבל בחטאת אין בה תקנה כלל. ומ"ה בעי תלמודא מאי תקנתיה. ותו הקשו על הא דאמר דמייתי נמי תודה אמאי צריך להביא בהמה אחרת באותה עצמה שיעשה זבחי שלמי' יתנה ויאמר אם אינה שלמים תהא תודה דהא המתנות הוו שיוין וגם האי תנא ס"ל דמביאין קדשים לבית הפסול. ותירצו משום דתודה בעיא לחם וא"ל דמייתי נמי לחם דהא אין לחם לחוד בא נדבה וחולין בעזרה הוא עכ"ל. ומהשתא נראה מה שכת' הרמב"ם וז"ל בהמה שנמצא' מירושלי' ועד מגדל עדר וכמידתה לכל רוח אם נקיבה בת שנתו היא כונס' לכיפ' עד שתמות שמא חטאת היא היתה בת שתים יביאנה שלמים ויבי' עמהם לחם שמא תודה היא ע"כ. וליתא דבגמרא משמע להדיא שצריך להביא תודה בפני עצמה אף גבי נקיבה. מצא זכר בן ב' שנים אין לו תקנה שמא אשם הוא ועדיין לא כיפרו בעליו. מצא זכר בן שנה מניחו עד שיפול בו מום ומביא שתי בהמות ומתנה אם עולה היה זה עולה תחתיו ואם שלמים היה זה שלמים תחתיו ומקריב הא' עול' ונסכיו משל ציבור והאחת שלמים עם הלחם שמא תודה היה ומה יעשה בזה הנמצא יאכל במומו שאפי' היה בכור או מעשר במומו הוא נאכל ואם פסח אחר זמנו הוא הרי זה שלמים ובזמנו הכל נזהרין וא"ת שמא אשם מצורע הוא או אשם נזיר הוא. אינו מצוי תמיד לפיכך לא חשו בהן עכ"ל:

תוכן העניינים

ים של שלמה על קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה