ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ב · סימן ב
אמר רב נחמן אמר שמואל יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן וכו'. כתבתי בפ' אלמנה ניזונית סימ' כ'. תו מסיק אמר רבא אמר רב נחמן האחין שחלקו הרי הן כלקוחות פחות משתות נקנה המקח לא אמרן אלא דלא שווי' שליח אבל שווי' שליח מצי אמר לתקוני שדרתיך ולא לעוותי והקשו התוס' מהא דאמר רבא התם דשליח כדיינים ושם כתבתיו בסי' י"ט. תו מסיק והא דאמר יתר משתות בטל מקח לא אמרן אלא דלא אמר ניפלוג בשומא דבי דינא אבל אמר ניפלוג בשומא דבי דינא לא דהא תנן שום הדיינין שפחתו שתותו או שהותרו שתות מכרן בטל כי הלכה כחכמי' והא דאמרת יתר משתות בטל מקח לא אמרן אלא במטלטלי אבל במקרקעי אין אונא' לקרקעות כך גירס' ר"ח והרי"ף וגירס' התוספו' ועיקר. ובפ' הזהב כתבתי דין ביטול מקח קרקעות בפלגי דווקא ובמקרקעי נמי לא אמרן אלא דפליג בעילוייא אבל פליג במשחתא לא כדרבא דאמר כל דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין אפי' פחות מכדי אונא' חוזר ומ"ש הר"ן בשם הרשב"א דלא ביטל מקח קאמר אלא שמחזיר אונא' ליתא כמו שכתבתי בפר' הספינה סי' כ"ד ונראה אפי' אין בו אונאה כלל כגון שאותה חלק הרבה לו במדיד' או דבר שבמשקל אינו שוה יות' מאיד' חלק אפ"ה בטל החלוקה דסוף סוף נעשה בטעות: