אור ברסלב
ים של שלמה על קידושין פרק א › סימן עז

ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן עז

סימן עו

מתניתין כל מצוה שהיא תלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ ושאינה תלויה בארץ נוהגת בין בארץ בין בח"ל חוץ מן הערלה וכלאים ר' אליעזר אומר אף החדש ולחומר' קאמר. מאי תלויה בארץ ומאי אינה תלויה בארץ אמר רב יהוד' ה"ק כל מצות שחובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בח"ל חובת הקרקע אינה נוהגת אלא בארץ וכתב הרי"ף והרא"ש אחריו וקי"ל כר' אליעזר דסתם לן תנא כוותיה דתנן חדש אסור מן התורה בכל מקום והערלה הלכה למשה מסיני והכלאים מדברי סופרים. ומסקינן בסוגיא א"ר אסי א"ר יוחנן ערלה בח"ל הלכה למשה מסיני א"ל ר' זירא לר' אסי והתניא ספק ערלה בארץ אסור בסוריא מותר. אשתומם כשעה חדא. א"ל אימא כך נאמרה ספיקה מותר ודאי אסור וכתב הר"ן וז"ל ויש שלמדו מכאן דמאי דאמרינן דספיקה דאוריית' לחומרא דבר תורה הוא ולא מד"ס דהא אמרינן הכא שהוצרכה הלכה להתיר ספיקה מיהו לא אריא דהכא איצטרך למשרי כל שנולד בו שום ספק בעולם ואעפ"י שאינו כדאי להתיר במקום אחר דמשום הכי אמרינן דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ ואפי' יחיד במקום רבים דכל ספיקא שרי ואפי' קרוב לוודאי ואפי' לספוקי להדדי נמי שרי ואלו בשאר איסורין ודאי עובר משום לפני עור לא תתן מכשול. ומיהו קושטא דמלתא הכא איתא דספקא דאוריי' איסורו דבר תורה שאם לא תאמר כן אשם תלוי למה וכ"ת שאני התם דאתחזק איסורא הניחא למאן דבעי ב' חתיכות משתי חתיכות אבל למאן דלא בעי מאי איכ' למימר ואע"ג דסתם לן תנא בפ' כל היד דבעינן חתיכה משתי חתיכות ולא משמע דאיהו ותנא דברייתא דלא בעו פליגי בהכי ועוד מדבעיא לן בפ"ק דחולין מנא הא מילת' דאמרו רבנן זיל בתר רובא ואתינן למפשטי משבירת העצם בפסח ודכוותי' כדאי' התם דרחמנ' אמר עצם לא תשברו בו וניחוש שמא ניקב קרום של מוח אלא דאמרינן זיל בתר רובא ואם איתא מאי הביא ראיי' מהנהו לרובא דעלמא דאיתחזק איסורא דהא הנהו אפי' לא אזלינן בתר רובא שרי דספק טריפות הוא וכל ספק איסורא רחמנא שרי אלא וודאי משמע דמאי דאמרינן דספקא דאורייתא לחומרא דבר תורה ולא מדבריהם אבל הרמב"ן ז"ל כתב דמאי דאמרינן ספיקא לחומרא מדבריהם הוא שהחמירו בספיקו והביא ראייה לדבריו מדאמרינן בפרק עשרה יוחסין בגמרא איזהו שתוקי אמר רבא דבר תורה שתוקי כשר מ"ט רובה כשרים אצלו ואי דאזלי אינהו לגבה כל דפריש מרובא קא פריש מאי אמרת דלמא אזלי איהי לגבייהו ה"ל קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי והתורה אמרה לא יבא ממזר בקהל ה' ממזר וודאי הוא דלא יבא הא ממזר ספק יבא אלמא לא אסרה תורה אלא איסורן וודאי אבל ספק איסורן לא ואין זה מחוור אדרבה דוק מינה דבעלמא ספיקא דאוריית' אסור דאי לא למה לי לרב' לאורוכי' לישנא כולי האי לימא מאי טעמא משום דה"ל ספק וספיקא שרי ומ"ש ממזר דנקט אלא וודאי ספק ממזר וודאי קאמר אבל שאר ספיקא לא וממזר שאני דרבי רחמנא קרא להיתרא וכדאמרינן התם לעיל מינה תנו רבנן גר נושא ממזרת והוולד ממזר דברי ר' יוסי ר' יהוד' אומר גר לא ישא ממזרת מ"ט דר' יוסי חמשה קהלי כתיבי בתורה חד לכהנים כו'. חד למשרי ממזר שתוקי וחד למשרי שתוקי בישראל וכו'. ואיבעית אימא תרי קהלי נינהו ממזר בשתוקי ושתוקי בישראל אחד מקרא נפקי לא יבא ממזר בקהל ה' בקהל וודאי הוא דלא יבא הא בקהל ספק יבא ממזר וודאי הוא דלא יבא הא ממזר ספק יבא וא"א מהכא הכא תרי קהלי נינהו וטעמא דר' יהוד' מהכא הקהל חוקה אחת לכם ולגר הגר אלמא מייתורא הוא דמייתינן לי' בין לר' יוסי בין לר"י הא בעלמא ספיקו כוודאי וכלשון הזה כתב רש"י ז"ל שם. א"א הכא נמי תרי קהלי נינהו כלומ' להנך תרתי דרשות תרי קראי איצטרכו דאי לא איתור קרא לא הוי דרשינן ממזר ודאי הוא דלא יבא הא ספק יבא אלא הוה אמרינן בכל שאר ספיקה אסור' על הוודאי. אזהרות ודאי ללקות עליו ועל ספק אזהרות לאיסורא ע"כ ודעת רוב המחברים דספק דאורייתא לאיסור ומ"ה החמירו בתערובות דכל ספק שנתערב הוי כאילו נתערב וודאי ולא חשיב ספק ספיקא וזהו פשוט:

תוכן העניינים

ים של שלמה על קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה