אור ברסלב
ים של שלמה על קידושין פרק א › סימן לז

ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן לז

סימן לו

עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר ובחזקה וקונה את עצמו בכסף ע"י אחרים ובשטר ע"י עצמו דברי ר' מאיר וחכ"א בכסף ע"י עצמו ובשטר ע"י אחרים ובלבד שיהא הכסף משל אחרים תנא אף בחליפין ותנא דידן מילתא דלית' במטלטלי קתני ומסיק אמר שמואל עבד כנעני נקנה במשיכה כיצד תקפו והביאו אצלו קנה קראו ובא אצלו לא קנה ותנא דברייתא דתנא אף בחליפין הא דלא תנא נמי במשיכה משום דתנא מילתא דאיתי אף בקרקעי כעין הנך דמתניתן אבל במשיכה דבמטלטלי דווקא איתי' לא קתני ואי קשיא לך אדשמואל הא דתנא לענין בהמה כיצד במשיכה קורא לה והיא באה או שהכישה במקל רצת' לפניו כיון שעקר' יד ורגל קנה אפי' באמירה. שאני בהמה דמדעתי' דמרה אזל אבל עבד דמדעתי' דנפשה אזל לא מהני עד שתקפו. אמר רב אשי ועבד קטן כבהמה דמי. תנו רבנן כיצד בחזקה התיר לו מנעלו הנעיל לו מנעלו הוליך כליו אחריו לבית המרחץ הפשיטו הרחיצו סכו גוררו הגביה לרבו קנאו הגביה רבו לו לא קנאו אמר ר' שמעון לא תהא חזקה גדולה מהגבהה שהגבהה קונה בכל מקום. וכתב הרא"ש ודווקא מלאכת שימש גופו אבל מלאכה אחרת כגון שתפר לו בגדים או עשה לו אחת מן המלאכות לא קנאו. והוא מדברי הרמב"ן וכתב עוד וכן אם בישל לו תבשיל או אפה לו את הפת דלא קנאו. ומסיק רב יהוד' הונדא' גר שאין לו יורשין הוה על מר זוטרא לשיולי' ביה חזייה דתקיף לי' עלמא טובא שהי' גוסס וקרוב למיתה א"ל מר זוטרא לעבדי' שלוף לי מסאנא ואמטי' לגו ביתא איכא דאמרי העבד גדול היה זה הגר פירש למיתה וזה מר זוטרא פירש לחיים תחתיו וזכה בעבד קודם שיזכה העבד בעצמו. וא"ד קטן הוה ודלא כדאבא שאול ואחר שמת א"ל שלוף מסאני כדי שלא יקדמנו אחר ודלא כדאבא שאול דאמר לא זכה בעצמו דתניא גר שמת ובזבזו ישראל נכסיו והיו בהן עבדים בין גדולים בין קטנים קנו עצמם בני חורין. אבא שאול אומר גדולים קנו עצמם בני חורין קטנים כל המחזיק בהן זכה בהן כן גירסת הרי"ף והרא"ש וגירס' ר"ת ולא כגירס' רש"י שגרס ולאפוקי מאבא שאול ס"ל כי הלכה כאבא שאול ועיין בפ' השולח סי' מ"ט:

תוכן העניינים

ים של שלמה על קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה