אור ברסלב
ים של שלמה על קידושין פרק א › סימן לד

ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן לד

סימן לג

איבעיא להו ע"ע כהן מהו שימסור לו רבו שפחה כנעניות. חידוש הוא ל"ש כהנים ול"ש ישראל א"ד שאני כהנים הואיל וריבה בהן הכתוב מצות יתירות. רב אמר מותר ושמואל אמר אסור ודייק רב נחמן לרב ענן כוותיה דרב דאי כשמואל מהו שאמרו חכמים אין ע"ע כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום ואם את אמרת אין רבו מוסר לו שפחה כנעניות תיפוק לי' דבעינן אהבתי את אדוני ואת אשתי ואת בני ותו איבעיא להו כהן מהו ביפת תואר חידוש הוא ול"ש כהן ול"ש ישראל א"ד שאני כהנים הואיל וריבה בהן מצות יתירות. רב אמר מותר שמואל אמר אסור. בביאה ראשונה דכ"ע לא פליגי דשרי דלא דברה אלא כנגד יצה"ר כי פליגי בביאה שניי' רב אמר מותר ושמואל אמר אסור רב אמר מותר הואיל ואישתרי אישתרי ושמואל אמר אסור דהא הוי לה גיורת וגיורת לכהן לא חזיא א"ד בביאה שניי' דכולי עלמא לא פליגי דאסירי משום דהוי גיורת כי פליגי בביאה ראשונה רב אמר מותר דהא לא דברה אלא כנגד יצה"ר. ושמואל אמר אסור כל היכי דקרינן בי' והבאת אל תוך ביתך קרינן בי' וראית בשביה כל היכא דלא קרינן בי' והבאת אל תוך ביתך לא קרינן בי' בשבי' וקי"ל כלישנ' בתרא שהיא עיקר וקי"ל כרב דהלכת' כוותי' באיסורי ומותר בביאה ראשונה וכן פסק הרמב"ם. תו תניא וראית בשביה בשעת שבייה מותרת ולא בע"א כלל אשת ואפי' אשת איש. יפת תואר ולא דבר' תורה אלא כנגד יצה"ר. מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות. וחשקת אעפ"י שאינה נאה בה ולא בה ובחברת' פי' ליקח שתים ולקחת ליקוחין יש לך בה לך לאשה שלא יקח שתי נשים אחת לו ואחת לאביו ואחת לו ואחת לבנו והבאת מלמד שלא ילחצנה במלחמה פי' לבא עליה. וז"ל התוספות ה"ג שלא ילקחנה לאביו ולא לבנו. ול"ג שנים אחת לו ואחת לאביו או אחת לו ואחת לבנו דמאי אירי' שתים אפי' אחת לאביו נמי הוי איסור דהא לך דרשינן עכ"ל וכן עיקר אף שהרמב"ם תופס גירסא שלנו וכתבו הריטב' וז"ל שלא יחלצנה במלחמה פ' בקונ' לבא עליה משמע מתוך פיר' דבמלחמה אסור לבא עליה כל עיקר ואפי' ביאה ראשונה אינה מותר עד לאחר כל המעשים. ותימא א"כ מאי קאמר לא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר כיון דבמלחמה אסור עד שיבא לביתו ולאחר כל המעשים היאך נתפייס יצרו בכך אכתי איכא יצה"ר במלחמה ובביתו עד ירח ימים כו'. ונראה לר"ת דאיכא למימר דבטלה כח יצה"ר כיון שיש לו פת בסלו שסופה להיות מותרת לו לאחר כל המעשים כו'. עד ומיהו אומר ר"י דבירושלמי מצינו מחלוק' דאמוראי נינהו בדבר זה והכא אית' רב אמר לא התירו אלא ביאה ראשונה ואני אומר לא ביאה שנייה ולא ראשונה הותרה אלא לאחר כל המעשים כדכתיב ואח"כ תבא עליה ובעלתה ע"כ וכעין זה פי' בפ' כ"ג ותימה ממאי לקחו סברא שרש"י פי' שאסור לבא עליה עד אחר כל המעשי' אלא שאסור לבא במלחמה ממש כלומר עד שיביאה לביתו או למקום פנוי וכן כתב הרמב"ם להדי' וז"ל ומניין שאל יחלצנה במלחמה שנאמ' והבאת לתוך ביתך יכניסנה למקום פנוי ואח"כ יבעול וכתב עוד וז"ל וכיצד דין ישראל ביפת תואר אחר שיבעלנה ביאה ראשונה והיא בגיותה אם קבלה עליה להכנס תחת כנפי השכינה מטבילה לשם גיורת מיד ואם לא קבלה תשב בביתו ל' יום שנאמר ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים וכן בוכה על דתה ואינה מונעה ומגדלה את צפרניה ומגלחה את ראשה כדי שתתגנה בעיניו ותהיה עמו בבי' נכנ' ורואה אותה כדי שיקוץ בה ומגלגל עמה כדי שתקבל ד"י אם קבלה ורצה בה הרי זה מתגיירת וטובלת ככל הגרים וצריכ' להמתין ג' חדשים חודש של בכייה ושני חדשים אחריו ונושאה בכתוב' וקידושין. ואם לא חפץ בה משלחה לנפשה ואם מוכרה עובר בלא תעשה שנאמר ומכר לא תמכרנו בכסף ואם מכרה אינה מכורה ומחזיר את הדמים וכן אם קדשה אחר שנבעלה לשם שפחו' כשמשתמ' בה עובר בלא תעשה שנאמר לא תתעמר בה שלא ישתמש בה לא רצתה להתגייר מגלגלין עמה שנים עשר חדש לא רצה מקבלת שבע מצות שנצטוו בני נח ומשלחה לנפשה והרי היא ככל הגרים והתושבי' ואינה נושאה שאס' לישא אשה שלא נתגיירה נתעברה מביאה ראשונה הרי הולד גר ואינו בנו לדב' מן הדברי' מפני שהוא מן הגוי' אלא ב"ד מטבילין אותם מדעתן ותמר מביאה ראשונה של יפת תואר הית' אבל אבשלום נולד מאחר נישואין נמצאת תמר אחות אבשלום מאמו ומותרת להינשא לאמנון וכה"א דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך יפת תואר שלא רצת' להניח ע"ז אחר י"ב חודש הורגין אותה וכן עיר שהשלימה אין כורתין להם ברית עד שיכפרו בע"ז ויאבדו את כל מקומותיה ויקבלו שאר המצות שנצטוו בני נח שכל גוי שלא קיבל מצות שנצטוו בני נח הורגים אותן אם ישנו תחת ידינו:

תוכן העניינים

ים של שלמה על קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה