אור ברסלב
ים של שלמה על קידושין פרק א › סימן יז

ים של שלמה על קידושין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן יז

סימן טז

איבעיא להו תחילת ביאה קונה או סוף ביאה קונה ומאי נ"מ כגון שהער' בה ופשטה ידה וקבלה קידושין מאחר א"נ בתולה לכ"ג פרש"י אם סוף ביאה קונה א"כ תחילת ביאה אינה קדושי' וא"כ נמצא בעולה קודם קידושין ולא יהי' בתולה מעמיו כו' ומה שהרא"ש לא הביאו לפי שאין עכשיו נוהג דין כ"ג ולכשיבנה בית המקדש במהר' בימנו יכתיבו' ועוד נ"ל נ"מ אחריתי כגון שמת אחיו של המקדש אחר שהערה בה ויש לו אשה והיא צרת ערוה למקודשת אי תחיל' ביאה קינה א"כ אשת אחיו יצאה בלא חליצה ואי סוף ביאה קונה א"כ מוציאה את ארוסתו בגט ואת יבמתו אשת אחיו בחליצה כדין המקדש אחות זקוקתו והקשו בישיבה א"כ אמאי נקט תלמודא מילת' דלא שכיחי כלל שתהא פושט' יד לקבל קידושין מאחר בשעת התשמיש שהוא רחוק מן דעת ובוודאי מעולם לא נמצא כזו ולא נקט כה"ג דפרישית דהוא אפשר להיות בנמצא. והשבתי דתלמודא נקט הני שני אבעיות דפשטי' ידה כו'. וכן כ"ג וכו'. דאז הך בעיא דמת אחיו כ'. שפרשתי הוא נפשטא מו"מ נראה דאם נפשוט הך בעיות דתחלת ביאה לא קני וא"כ אסורה לכ"ג אע"פ שדעת' היו לשם קידושין לא שתהא אסור' וא"כ כשלא יקדש מדעת' דתחלת ביאה תהא נאסר לו אפ"ה אמרינן כל הבועל וכו'. כשם כשמת אחיו דאמרינן בסתם כל הבועל כו'. וצריכה חליצה והיא יוצאה בגט כדפרישית. ואם נפשוט דתחלת ביאה קונה א"כ נפשט' הך בעיא דפרישי' מכ"ש דפשטה ידה שגילת' דעתה להדיא שאינ' מתרצה כלל בתחלת ביאה לשם קידושין שהרי קבלה קידושין מאחר אפ"ה אמרי' ס"ס מאחר שנתרצית לביאה מיד מתקדשת כ"ש מן הסתם שתחלת ביאה קונה מיצא' בלא חליצה. אמר אמימר משמי' דרבא כל הבועל דעתו אגמר ביאה וכתב הרא"ש מדברי התוספות ודווקא כשגמר ביאתו אז אמרינן דעתו אגמר ביאה ואם קודם גמר ביאה קבלה קידושין מאחר מקודשת לשני אבל אם הערה בה ופירש ולא גמר ביאתו מקודשת וכן אם קודם ביאה אמר אני רוצה שתתקדש בה בהעראה מקודשת דאמרי' בפר' הבא על יבמתו דאשה ניקנת בהעראה דילפינן קיחה מעריות:

ולפ"ז אם גמר ביאתו אז תחלת ביאה אינ' קונה ואם קבלה קדושין מאחר קודם גמר ביאה אזי מקודשת לשני ואם קדשה כ"ג בביאה אסורה לו ואם הערה ופירש וקבלה קידושין אינ' צריכה גט מאחר ולכ"ג נמי שרי':

ואם קדשה בהעראה ולעניין כעין היכא שמת אחיו אחר העראתו ונפלה לפניו זקוקתו שם שהיא ערוה לאות' מקודשת אם גמר ביאתו א"כ תחלת ביאה לא קני וצריכא זקוקתו חליצה ואות' המקודשת מוציא בגט ואם הערה ופירש אז זקוקתו יוצא אפי' בלי חליצה. תו מסקינ' איבעיא להו ביא' נישואין עושה או אירוסין עושה נ"מ ליורשה וליטמא לה ולהפר נדריה אי אמרת אירוסין עושה אינו יורש' ואינו מטמא לה ואינה מפר נדריה ואי אמרת נשואין עושה יורשה ומטמא לה ומפר נדריה וכתב המגיד משנה ולא אמרו אם מותר לבא עליה דאפי' את"ל נישואי' עושה אסור לבא עליה פעם אחרת דהא מחסר' כניסת לחופה ולפ"ז נרא' מ"ש הרמב"ם שאם בא על ארוסתו לשם נישואין שזו היא חופתו דווקא ליורש'. אבל חופה צריכ' אמר אביי ת"ש האב זוכה בבתו בקידושיה בכסף ושטר וביאה וזוכה במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר' נדריה ואינו אוכל פירו' בחיי' נשאת יתר עליו הבעל שהוא אוכל פירו' בחיי' קתני ביאה וקתני נישאת פי' ש"מ דביאה אינו עושה נישואי' ודחי' כי קתני נשאת אשארה כו'. וכסף ושטר. אמר רבא ת"ש בת ג' שנים ויום א' מתקדש' בביאה כו'. נשאת לכהן אוכלת בתרומה קתני ביאה וקתני נישאת ה"ק אי הני נישואי' דכהן נינהו פי' כגון שמתקדש בביאה לכהן אוכל בתרומה וזה נישאת לכהן דקתני וכתב הרשב"א והרמב"ן ז"ל דהלכה כאביי ורבא דבעו למיפשט מהאי מתנית' דאירוסי' עושה ואע"ג דדחי' להו תלמודא פשט' דמתניתין כוותייהו משמע. ותו מייתי בגמרא דר' יוחנן בן בג בג בעי למיפשט דנישואין עושה ודחו לה רב נחמן ורבינ' דלעול' ארוסין עושה והלכת' כוותייהו ע"כ דהיינו ביאה שהיא לשם קידושין אבל ביא' שאחר קידושין עושה נישואין כדברי הרמב"ם ז"ל ואיכא למיד' ביאה דקניא בתר קידושין היכי דמי אי דאיכא חופה ל"ל ואי דליכא חופה כיון שביאת איסור היא דהא קי"ל הבא על ארוסתו בבית חמיו לוקה אינו בדין שתקנה דהא בפר' ד"א אמרי' דאפי' למ"ד מאמר קונה קנין גמור מאמר דהתירא קני מאמר דאיסור' לא קני י"ל דאה"נ דאם אפי' בא שלא לשם נישואין אלא לשם זנות דאינו קונה ולוקה אבל בא עליה לשם נישואין קונה ואינו לוקה דאע"ג דלא אשכחן בהדי' דקני אלא חופה סבר הוא דכיון דחופה לא קני' אלא מפני שהיא צורך ביאה מכ"ש ביאה עצמה שקונה. ועוד יש ללמוד כן מדין ק"ו ומה יבמה שאין כסף קונה בו ביאה גומרת בה זו שכסף קונה בה אינו דין שביאה גומרת בה וליכ' למיפרך כדפרכינן בגמר' מה ליבמה שכן זקוקה ועומדת שאף זו זקוקה ועומד:

ועוד נראה לי לסמוך זה מדבעיא לן בסמוך ביאה נישואין עושה או אירוסין עושה ובשלמא אי פשיט' לן דביאה דלאחר קידושין נישואין עושה מספקא לן בביאה דקנו' אבל אי לא אשכחן ביאה דלאחר קידושין שתעשה נישואין מנא תיתי בביאה דקידושין וכן כתב הרמב"ם ז"ל שהבא על ארוסתי לשם נישואין זו היא חופתו:

תוכן העניינים

ים של שלמה על קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה