אור ברסלב
ים של שלמה על כתובות פרק ד › סימן יב

ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ד · סימן יב

סימן יא

ת"ר כיצד הוצאת ש"ר בא לב"ד ואמר פלוני לא מצאתי לבתך בתולים אם יש עדים שזינתה תחתיו בסקילה ואם זינתה מעיקרא יש לה כתובה מנה וקסבר כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה כתובתה מנה ומקח טעות ממאתים ואנו לא קי"ל כן אלא מקח טעות לגמרי משמע כדלעיל בפ"ק נמצא שש"ר אינו ש"ר וכגון שהוזמו שהן נסקלין והוא לוקה ונותן מאה סלע בין בעל בין לא בעל ראב"י אומר לא נאמרו דברים הללו אלא כשבעל והלכה כראב"י ומסקינן נמי משמיה דר' יוחנן אע"פ שבכל התורה לא מצאנו שחילק הכתוב בין ביאה כדרכה לשאינה כדרכה אבל מוציא ש"ר חלק אינו חייב עד שיבעל כדרכה ויוציא ש"ר שבא עליה אחד כדרכה והוא שהביא עדים עמו או שאמר לעדים באו והעדינו אבל לא בעי שישכירו' אבל באו העדים מאליהן פטור ממלקות ומקנס וכתב הרי"ף שהמוציא ש"ר ולא בעל וה"ה בעל שלא כדרכה לוקה מכות מרדות מדרבנן והנה במכות מרדות נפל מחלוקת בין המפרשים י"מ שחמור דברי סופרים יותר מדברי תורה ומכין אותו עד שתצא נפשו ואינו באומד ובמנין ונקרא מרדות לפי שעבר ומרד בדברי חכמים וי"מ שמכין אותו באומד ולהקל ממלקות של תורה וכן נראה בעיני שראוי להקל באומד אבל בתחילה יאמדו הב"ד במכות קטנות כדי שילקה ארבעים חסר אחת כפי המספר הכתוב ובארצות הללו ראיתי נוהגים להכות ארבעים ברצועה כדי לבזות אותו ואינו ישר בעיני אלא להלקות אותו במספר כראוי אחת מלפניו ושתים מאחורי' אלא שיקילו באומד הכאה מאוד כדי שלא יהא ראוי כלל להכאת נפש וגם אין מדקדקין ברצועה של מלקות האמורה במלקות של תורה כדאיתא במכות ומ"מ במלקות של הוצאת ש"ר אחד על חבירו רגילין להקל שלא להכות אלא דרך ביזוי וזכרון בעלמא כמו שפי' בהחובל סי' מ"ה ונראה בעיני דוקא מכות מרדות שהיא על עבירה שעברה ולעונשו על מה שעשה אבל אם בא על עבירה שנמשכת מכין אותו עד שתצא נפשו או עד שיקבל עליו דברי חכמים וכן פסק הר"ן:

תוכן העניינים

ים של שלמה על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה