אור ברסלב
ים של שלמה על כתובות פרק ג › סימן ו

ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ג · סימן ו

סימן ה

ת"ר היוצאות משום ש"ר כ"ע אין לה לא קנס ולא פיתוי ופריך בת סקילה היא אמר רב ששת ה"ק ושיצא עליו ש"ר בילדותא אין לה לא קנס ולא פיתוי ונראה בעיני לפרש אפילו הביאה עדים שאנסה והוא אינו כופר ואין טוען בעולה בעלתי אפ"ה פטור שהרי הי' יכול לטעון שבעולה היא והוי כמודה בקנס ופטור ואפילו ראו עדים שמצאה דם מיד אחר תשמיש מ"מ אין לה קנס דשמא פרצא דחזקה היתה מצא או לא חייתה המכה ואמר רב פפא ש"מ האי שטרא ריעא לא מגבינן בי' ה"ד אי דנפיק קלא עלי' דשטרא זייפא הוא הכי נמי דנפיק עלי' קלא דזאני והא אמר רבא יצאה לה שם מזנה בעיר אין חוששין אלא דאתו בי' תרי ואמרו לדידן תבעתינהו באיסורא ה"נ דאתו בי' תרי ואמרו לדידן אמר זייפי לי האי שטרא בשלמא התם שכיחי פרוצים בישראל שיזנו עמה אבל לא שכיח כולו האי שיחתמו לשקר ע"פ שאלתו ובפרט רוב היכולים לכתוב ולחתום הם בחזקות כשרות ומשני כיון דהדר אזיופי אימר הוא גופא זיופא זייף וכתב הרא"ש וז"ל יש מפרשים כיון דהעידו עליו דמהדר אזיופא כל שטרות היוצאים מתחת ידו מחזקינן להם בחזקת מזויפין עד שיבאו עדים החתומין עליהן ויעידו שחתמו עליהם ולא מסתבר כן דלישנא דתלמודא לא משמע הכי דקאמר האי שטרא רעיא לא מגבינן בי' דמשמע דווקא האי שטרא דאית בי' ריעתא כגון שאמרו העדים פלוני בקשונו לכתוב ולחתום לו שטר של מנה על פלוני ואח"כ הוציא שטר מנה על פלוני האי שטרא וודאי איתרעי ולא שאר שטרות היוצאים מת"י שלא הוחזוק לזייף שטרות על כל בני האדם אלא דווקא על אותו פלוני שהזכירו העדים דתלינן שמא מנה הי' אצלו בעל פה וירא שמא יכפור אבל אם העדים לא הזכירו שם הלוה וסכום המעות בהא מסתבר קצת שחשוד לזייף כל שטרותיו וחליק שזייף שטר אחד ולא ידעינן הי ניהו ע"כ וכן דעת הרמב"ם להדיא בדין הלכות עדות וז"ל אבל שטר שקרא עליו עירעור והוא שיבאו שנים ויאמרו ממנו שאל לזייף שטר זה אפילו שנתקיים השטר בחותמיו איו גובין בי' לעולם ויראה לי שאם באו עדי השטר והעידו הן בעצמן על כ גובין בו ע"כ והא דכתב אם באו הן עצמן כו' לכאורה איירי בלא העידו על המלוה דאי העידו אף על המלוה פשיטא אלא מאחר שהעידו על חתימת ידן אמרינן בוודאי שטר מעלייתא הוא וזה נגד הרא"ש שכתב וז"ל אפילו אם עדי השטר מעידים שזו כתיבתן וחתימתן אינו מועיל ולא מגבינן בי' ולא קרעינן לי' דחיישינן שמא זייף עד שהן עצמן סבורין שהוא חתימתן אבל אם עדי השטר מעידים שראו ההלואה או אחרים מעידים עליהם שראו שחתמו מגבינן בי' דהא תו ליכא למיחש לזיופא ומיהו לא משהינן בידי' דילמא מיית לוה ואזיל ואפיק מיתמי בבי דינא אחרינא דלא איתברר לגבייהו דהוי מהדר אזויפא אלא מוקמינן לי' ביד שליש עד דאתברר מילתא בסהדא ע"כ וכן דעת הר"ן נוטה דאיכא למיחש לזויפא אפילו אמרו שהוא חתימן כדאשכחן בגט פשוט בהאי שטרא זייפה דהוי חתים עליו רבא ורב אחא בר אהבה כו':

תוכן העניינים

ים של שלמה על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה