ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ב · סימן לח
מתני שתי נשים שנשבו זאת אומרת נשביתי וטהורה אני וזאת אומרת נשביתי וטהורה אני אינה נאמנת פי' שיש שם עדי שבויה ובזמן שהן מעידות זו על זו נאמנות ת"ר אמרה אני טמאה וחברתי טהורה נאמנת אני טהורה וחברתי טמאה אינה נאמנת אני וחברתי טמאה נאמנת על עצמה ואינה נאמנת על חברתה אני וחברתי טהורה נאמנת על חברתה ואינה נאמנת על עצמה ומפרש רב פפא דאיירי באיכא עידי שבויה ואכל דבריה איכא עד אחד שמהפך רישא שאמרה אני טמאה וחברתי טהורה ובא עד אחד ואמר לא כי אלא את טהורה וחברתך טמאה נאמנות על עצמה דשויה נפשה חתיכה דאיסורא ונאמנת על חברתה דגבי שבויה אפילו עד אחד נאמן בין איש ובין אשה בין עבד בין שפחה וכל מקום שהאמינה תורה או חכמים עד אחד הרי היא כשנים ועד המכחיש הוא אחד ואין דבריו של אחד במקום שנים אמרה טהורה אני וחברתי טמאה ועד אחד אמר לא כי אלא את טמאה וחברתך טהורה אינה נאמנת על עצמה אפילו בלא עד מאחר דאיכא עידי שבויה וק"ו בעד המכחיש ואינה נאמנת על חברתה מאחר שעד אחד מתירה אעפ"י שהיא באת בתחילה ונאסרה חברתה בב"ד על פיה ואמרינן בפרק האשה שלום דאינו כשר עד אחד בהכחשה אלא בהתירו תחילה על פיו וכן מוכח ממתניתין דהתם ואין חילוק בין הכחשה אשה לאיש או הכחשה איש לאיש וכן איתא שם בירושלמי ה"מ לעניין מת בעלה אבל גבי שבויה הקילו כן דעת הרמב"ם והטור וכן כתב הר"ן להדיא אני וחברתי טמאה ועד אחד מעיד ואמר לא כי אלא שניכם טהורים נאמנת על עצמה דשויה נפשה חתיכה דאיסורא ואינה נאמנת על חברתה ומותרת על פי העד וקמ"ל בהך בבא דלא תימא אף היא מותרת והא דקאמר טמאה משום חברתה קאמר ותמות נפשי עם פלשתים הוא דקעבדה ונראה דאיירי בחוזרת ואמרה אמת טהורה אני ומשום תמות נפשי הוא דקעבידנא הכי אפ"ה לא מהימנא דאין זו אמתלא טובה ומקובלת במשימה עצמה רשעה דאי לאו הכי אלא עומדת בדבורא מאי קמ"ל אמרה אני וחברתה טהורה ועד אחד מפיך ואמר שניכם טמאים נאמנת על חברתה דסמכינן אדבורא דידה דנאמנת כשנים כדפי' לעיל ואין דבריו של העד במקום שנים וקמ"ל בהך בבא דלא תימא ה"מ דמהימנא במקום דלא מכשרה נפשיה אבל היכא דמכשרה נפשה לא מהימנא אחברתה דמשום דידה הוא דקאמר' הכי קמ"ל דנאמנת ואין נאמנת על עצמה אפילו בלא עד המפיך מאחר דאיכא עדות שבויה לא מהימנ' ועיקר דין בעד אחד אומר מת ואחד אומר לא מת או אשה אומרת מת ושתי נשים אומרים לא מת או שתי נשים לגבי איש אחד הכל מבואר בפרק האשה שלום סי' י"ד וט"ו: