ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק ב · סימן לה
מתני' אמרה נשבתי וטהורה אני נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ג"כ כאן נראה לכאורה שאין צריך תוך כדי דיבור מאחר שאינה עוקרת דבריה הראשונים כמו שכתבתי לעיל בסי' כ"ט גבי אמרה א"א הייתי וגרושה אני אבל מ"מ נראה בעיני דהכא צריך תוך כדי דיבור מאחר שאמרה שבויה אני כאלו פסלה עצמה לכהונה דסתם שבויה פסולה לכהונה ועכשיו חזרה ואמרה איני כסתם שבויה אלא טהורה אני א"כ אי לאו דאמרה תוך כדי דיבור שויה נפשה חתיכה דאסורא ואינה דומה לא"א וכו' דאין זה שום פסול וגם א"א יכולה להפטר ע"י גט או מיתה אבל איסור שבויה פסולה לעולם לכהונה אלא שיש עדים ומאחר שבעצמה אינה מעידה להכשיר עצמה א"כ אנו תו לא נכשירנה בדיבורה וא"ל אמאי צריך טעמא שהפה שאסר וכו' ת"ל שחזרה תוך כדי דיבור נ"ל דקמ"ל דלא תימא דאין שייך כדי דיבור אלא בחזרה אבל הכא שעומדת בדבריה הראשונים שהיא שבויה א"כ הא שצריכה ראייה לפרש דבריה אע"פ ששבויה היא מ"מ טהורה היא לכן אמר דנאמנת משום מגו דהפה שאסר וכו' ומ"מ אין צריך כדי דיבור כל זמן שעוסקת באותו עניין ומספרת איך נשבת וכל הסיבה חשיב הכל כדי דיבור כדי שלא תפסיק מאותו עניין כמו שכתב הרמ"ה וכן כתב התוספת להדיא בפ' אלו נערות כה"ג: