אור ברסלב
ים של שלמה על כתובות פרק ב › סימן כ

ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק ב · סימן כ

סימן יט

אמר רב אשי אין מקיימין את השטר והכשירו אלא משטר שקרא עליו ערעור והוחזק בב"ד והרי"ף גורם אין מקיימין השטר משטר שקרא עליו ערעור אלא א"כ הוחזק בב"ד פי' אבל לא הוחזק בב"ד לא אעפ"י שזה שקרא עליו ערעור וחז' ושתק אפ"ה אינו ראוי' לקיים ממנו אלא שיחזיקנו בב"ד ולפי זה אי לא קרא עליו ערעור אפי' לא הוחזק בב"ד מקיימין אבל רש"י והרא"ש גורסי' כגרסת שלנו וכן מוכח מברייתא דלעיל סי' י"ז ואם כתב ידם יוצא ממקום אחר משטר שקרא עליו ערעור והוחזק בב"ד אלמא דוקא קתני ומ"מ אפילו לפי גרסת שלנו נוכל לומר דלאו דוקא קאמר שקרא עליו ערעור דה"ה נמי אם הוחזק בלא ערעור כיון דמקוים בב"ד הוא בתר בי דינא לא דייקינן דודאי לא קיימון עד שנתברר להם שהוא חתימתן אלא שבימיהן לא היו נוהגין לקיים חתימת העדים בב"ד בלא ערעור וכן כתב הרא"ש אף שמדברי רש"י והרמב"ם לא משמע הכי מ"מ נראה דברי הרא"ש עיקר דאי בשקרא עליו ערעור דוקא תליא מילתא ה"ל לומר אלא משטר שקרא עליו ערעור ובטלו ב"ד ערעורו ומה לי במקיימי אותו או לא אי לאו דבא נמי להשמיענו דקיומא בב"ד הוא העיקר ואפי' בלא ערעור ומ"מ נראה האידנא שהב"ד בישראלי' מקולקלים וכל אחד בונה במה לעצמו ואינם מדקדקים בקיומא אלא אחר כבודם או שכרן ראוי לפסוק שאין מקיימים השטר להכשירו מערעורו אלא משטר אחר שקרא עליו ערעור והוחזק בב"ד או בטלו ערעורו ומפני כן אמרו נהרדעי אין מקיימים את השטר אלא משתי שטרות שדות או שתי כתובות והוא שאכלו בעליהן שלש שנים באותה שדה בשופי בלא ערעור לכאורה נראה דהא דקאמר והוא שאכלו בעליהם ג' שנים קאי דוקא אשתי שדות אבל גבי כתובה אינו צריך שום ראייה מאחר שהן יושבת תחת בעליהן א"כ בודאי אמת חתימתן וכן נראה מלשון הר"ן שכתב דנהרדעי ורב אסי לא פליגו אהדדי ודקא מביא נהרדעי משתי שדות או משתי כתובות היינו למעוטי שתי הודאות והלואות דדילמא מזויפת נינהו ולוה לא ידע בהן כלל אבל משתי שדות כיון שלוקח מוחזק בהם ליכא למיחש למידי וכן משתי כתובת דכיון דהנשים הללו יושבת תחת בעליהן ולא ידעי שיש להן כתובה אחרת אלמא לא שטרי זויפת ני נינהו וכו' אלא דלא בעי מוחזק אלא גבי לוקח ולא גבי כתוב' וכן משמע לישנא דתלמודא והוא שאכלו בעליהן וכו' אלא שהרמ"ה פי להדיא וז"ל דוקא ב' שטרי שדות או ב' שטרי כתובו' שאכילת פירות של המחזיק ג' שנים בשופי וכן כתובת אשה שיושבת תחת בעלה ג' שנים בשופי וכו' והטור הביאו ואולי ראייתן מדקאמר תלמודא בתחילה שתי שדות ואח"כ שתי כתובת וכו' אלמא דבחד עניינא איירי ונראה כדברי הר"ן דדוקא מהני הוא דמקיימי אבל לא משטרי חובות או שוברים שמאלו אין מקיימין מהן דליכא מידי במה דמחזיקים בהני שטרות לומר דאינם מזויפים דשמא זייפינהו מרייהו ולא ידעו בהו הנך דליתבעינהו וכן כתב הרמ"ה וברור היא השתא לא פליגי אהדדי דלרב אסי נמי מקיימין השטר משני שטרות כה"ג אפי' לא הוחזק בב"ד וכן נהרדעי מקיימים אפי' שטר אחד שהוחזק בב"ד כן דעת הרמב"ם והרא"ש להדיא דלא פליגי אהדדי ולא כדעת הראב"ד דסבר דאין מקיימים השטר אלא משני שטרות מקויימין או משני שטרות שדות שאכלום וכו' והיינו בנהרדעי וכן משמע מדעת ר"ת שהביא המרדכי ותדע מדלא אמרינן נהרדעי אמרי אלא אמרי נהרדעי והוא כלל גדול בתלמוד דכל כה"ג מילתא אחרינא היא תו מסיק אמר רב שימא בר ר' אשי וביוצא שני שטרות מתחת ידי אחר אפי' מאדם אחד ולא כהרמ"ה שכתב שצריך שיהיה יוצאים מתחת יד ב' לקוחות אבל מתחת ידו לא אפי' הן מקויימים דחיישינן דילמא זיפו זייף פי' מינייהו זייף כך דעת רש"י והטור ורוב האחרונים ולא כדעת הרמב"ם דנפרש מתחת ידו לא דשמא הכל זיוף וא"כ אם מקויים לא חיישינן אפי' יוצאים מתחת ידו וכן כתב הר"ן אליביה אבל לישנא דלמא זיופי זייף לא משמע כפירושו דא"כ ה"לל דלמא זיופי נינהו אלא עיקר בפירוש רש"י ואם יש לאדם שתי שטרות מחתימה אחת אומר ר"ת דלא אמרינן שיהיו פסולים דשמא זייף אחד מחבירו דהכא הוא חיישינן לפי שאין מכירין אנו החתימה אלא ע"י שאני מדמין חתימה לחתימה אבל היכא דמכירין חתימת ידי עדים מטביעת עין אם איתא דזיופי זייף היה ניכר אף שמצינו בגט פשוט שרבא טעה בחתימת עצמו מ"מ מלתא דלא שכיח ולא חיישינן להכי אלא בודאי וכתב הרא"ש ומדבריו נלמוד דמי שיש לו שני שטרות בחתימת שני עדים שאין לקיימן אלא בטביעת עין ולא בדימוי עוד כתב הרא"ש שאם העדים סופרים לא חיישינן שמא זייף מתוך הסופרים דאין האדם יכול ללקט האותיות מתוך הספר ולזייף אלא מחתימת ידי העדים וכן מוכח קצת לקמן דקאמר לכתוב חתימת ידייהו אחספא ולא קאמר לכתוב אלפא ביתא אפילו אמגילתא אלא ודאי אי אפשר לדמות יחד אלא כשחותמים שמו ואפי' שאינו יכול לזייף מ"מ מקיימים הכתב מספר שכתבו העדים אם הוא סופר מומחה שהיה נזהר בכתבו שתהיה מתוקן וכן איתא בירושלמי והביאו הר"ן ור"י בר ששת אבל אין מקיימים כתב אגרת לפי שאין אדם נזהר בהן בכתיבתו ואינו מדקדק בהן:

תוכן העניינים

ים של שלמה על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה