ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק א · סימן לט
אחת אלמנת ישראל ואחת אלמנת כהן כתובתה מנה ב"ד של כהנים היו גובים לבתולה ד' מאות זוז ולא מיחו בם חכמים תנא ואלמנת כהנים מאתים זוז פי' התוס' והרא"ש לאו דאיירי שכתב בלשון תוספות דאז אפילו מאה מנה יכול להוסיף אפילו בלא כהנים נמי אלא שתקנו לבתולה בת כהן ד' מאות זוז דחזי לכי והוה ככתובה מעלייתא ונ"מ אי אבדה כתובתה גובה בתנאי ב"ד ד' מאות זוז ואר"י אמר שמואל לא ב"ד של כהנים בלבד אמרו אלא אפילו משפחת המיוחסות בישראל אם רוצים לעשות כדרך שהכהנים עושים כלומר אם יש תקנה ביניהם ונהגו מנהג זה גובין בתנאי ב"ד וממילא היכא שנהגו לכתוב כל הכתובות בשוה בין כתובה בין תוספת בין לעשירים בין לעניים אם יש משפחה שנוהגים לכתוב כל כתובה בענין אחר להוסיף על הכתובה של אחת ואבדה אחת מהם כתובתה בודקים במשפחתה כמו שנהגו לכתוב לנשותיהם כן גובין לה כן פסקו התוס' והרא"ש וכן אם נושא סתם אשה ממשפחה זו כופין אותו לכתוב לה כתובה כפי משפחתה וכן כתב הר"ן וק"ו שהוא ממקום אחר ונושא אשה במדינה אחרת שכותב כפי מנהג המקום אשר נושאה ואם מנהג מקומו להוסיף עליו עולה עמו ואינה יורדות פי' היכא שדעתו לחזור למקומו ואפילו בעת הנשואין לא הי' דעתו לחזור ואחר כמה שנים חזר לבית אבותיו צריך לכתוב לה כתובה אחרת כפי מנהג מקומו ראיתי בתשובת הגאונים שכתבו עיר שכבשוה גוים ואבדו כתובתם אלו כתובה אחת או שתים וג' לבד אבדו מוציאין ד' או ה' מכתובת קרוביה ונותנים לה בפחותה שבהם עכשיו שמאורע זה אירע לכל בני המדינה כך הוא תקנת הדבר שיסכימו זקני המדינה ויחקו חק לפי מה שהי' יודעין מנהג מדינתיהם העשיר לפי עשרו והעני לפי עניו והבינוניה לפי מה שהם ויחדש כל אחד כתובה לפי החוק שיחיקו ומי שמת בעלה ועדיין לא גבתה כתובה יחוקו לפי מה שיראו ויגזרו הזקנים עליהם גזירה וכל אשר לא יקבל ינדהו ויחרמהו עכ"ל ובאתרא דנהיגי לכתוב כתובה ואבדה כתובתה וליכא עדים שאבדה אכתוב בעזה"ש בפ' הכותב: