אור ברסלב
ים של שלמה על כתובות פרק א › סימן טז

ים של שלמה על כתובות· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]

פרק א · סימן טז

סימן טו

תניא אידך מברכין ברכת חתנים בבית חתני' וברכת אירוסין בבית אירוסין וכתב ר' שרירא גאון שאם לא בירך ברכת אירוסין בשעת אירוסין אז חיסר את אירוסין ברכה שהיא מצוה והמברך אותה ברכה בבית חתנים בירך ברכה שהיא בלא תשא והר' נסים חולק והורה לברך בשעת נשואין עם שבע ברכות וכן כתב הר' יונה ודימה אותם למי שלא בירך אחר אכילתו שחוזר ומברך אחר המזון כל זמן שלא נתעכל המזון שבמעים וכן הכא נמי אע"פ שעבר זמן מרובה כל זמן שלא נגמר ההיתר דהיינו החופה יכולין לברך בשעת נשואין וכן הסכים הרא"ש ובתשובת ריב"ש כתב ומה שאמר ה"ר אפרים ז"ל שהראב"ד ז"ל כתב בהלכותיו שהמקדש ע"י שליח צריך לחזור ולקדש בעצמו בשעת נשואין ממה שאמרו בפ' האיש מקדש מצוה בו יותר מבשלוחו תמהני פה קדוש כמו הראב"ד ז"ל איך יאמר דבר זה כי שם לא אמרו אלא כשבא לקדשה בתחילה מצוה בו יותר מבשלוחו אבל אחר שנתקדשה לשלוחו ויש עדים כאן מה מצוה יש לחזור ולקדש כבר היא מקודשת ועומדות ואין זה כי אם פעל הבטלה ויגיע לריק אמת שראיתי בכל נשואין שהיו נוהגין כן ולא מטעם זה אלא שהיו אומרים שכיון שנהגו לעולם לקדש בשעת הנשואין אם לא יקדש עתה יחשבו שאינה מקודשת שאין הכל יודעין בקדושי השליח ולא היו מזכירין לשם שמים בברכת אירוסין שניים זולתו על היין שטועמים ממנו גם בברצולני נהגו ע"פ הרב רבינו נסים אבל מורי הר' פרץ הכהן ז"ל היו מלעיג על זה מה תועלת לברך אחר שאי אפשר להזכיר בה שם שמים ומה שאמרת שמצאת סיוע לדבריך בס' המנהיג שכתב שראה שהיו מקדשים פעם שנית בשעת נשואין אע"פ שהיתה מקודשת מכמה שנים והי' עושים כן לברך ברכת אירוסין שלא ברכו אותה בשעת אירוסין ראשונים אין כאן סיוע לדברך שהרי כבר הוא אומר הטעם כדי לברך ברכת אירוסין שלא ברכו אותה ואף בנודע שהיא מקודשת ע"י עצמו היו עושין כן מפני חסרון הברכה ואני אומר שהמנהג ההוא יפה הוא כיון שלא ברכו ברכת אירוסין בתחילה כי לעולם חייבים באותה ברכה כל זמן שהיא ארוסה כו' והראי' מברכת המזון דתנן בפ' א"ד במי שאכל ושכח ולא בירך שמברך כשנזכר כל זמן שלא נתעכל המזון במעיו ושיעור עיכול מפרש ר' יוחנן בגמרא שהוא כל זמן שאינו רעב מחמת אותה אכילה כנידן זה ג"כ כל זמן ששם ארוסה עלי' מברכין אותה אבל אחר כניסתה לחופה אין מברכין אותה שכבר נסתלק מעלי' שם ארוסה וחל עלי' שם נשואה ומה שנהגו לחזור ולקדש ולברך יפה הם עושים שאם יברכו בלא קידושין היו נראה כברכה לבטלה אבל כשמקדש קודם הברכה אין נראה כן ואין כאן ברכה לבטלה אע"פ שכבר היתה מקודשת כיון שהוא מחויב בברכה מחמת קדושין הראשונים עכ"ל ואני מצאתי בתשובה שאין לקדש פעם שנית שלא יאמרו קדושי שליח אין בהן ממש ויבא להתיר קידושין ע"י שליח אף שנמצא שר' פרץ חולק ואומר היכא דקדושין הראשונים היו בלא עשרה והשניים בעשרה אז שרי לקדש כדי לברך ברכת אירוסין וכבר כתבתי שאין ברכת אירוסין צריך עשרה ע"כ אין ראוי לקדש א"צ במקום שנהגו כך לעולם לקדש אבל לא בעלמא והנה אמה שדימה ר' יונה ברכת אירוסין לברהמ"ז שמענו היכא שעשו נשואין בחופה ולא ברכו ועברו שבעת ימי המשתה שאין לברך כלל דהוי כמו עיכול מזון וברכות אין מעכבות כמו שכתבתי בסי' י"ד ומ"ה כתבנו לעיל בסי' י"ג אפילו ליכא עשרה יכול לעשות נשואים שהרי ברכות אינן מעכבות וכן משמע להדיא בתשובת ר' שמשון וכן ברשב"א וכן בתשובת ר"י קולין:

תוכן העניינים

ים של שלמה על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה