ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק ששה עשר · כא
דין דבעכו"ם היכא שהכיר כבר היהודי אין צריך לומר קברתיו ובשלא הכירו צריך לומר קברתיו וביארנו דבמכירו במת לחוד סגי ואין צריך שיאמר ראיתיו שמת ואם אומר דברי' שמוכח שמת לא בעי קברתיו וביארנו דגבשושית על החוטם מהני עם טביעת עין אף היכא כשהכירו כבר וכ"ש בסימנים מובהקי' ממש:
מסקינן בסוגיא והרי"ף הביאם אבא יודן איש ציידן אמר מעשה בישראל ועכו"ם שהיו מהלכין בדרך ובא עכו"ם ואמר חבל על יהודי שהיה עמי שמת בדרך וקברתיו והשיאו את אשתו שוב מעשה בקולר של בני אדם שהיו מהלכין לאנטוכיא ובא עכו"ם ואמר חבל על קולר של בני אדם שהיו מהלכין לאנטוכיא שמתו וקברתים והשיאו את נשותיהן ושוב מעשה בששים בני אדם שהיו מהלכים לכרכום של ביתר ובא עכו"ם ואמר חבל על ששים בני אדם שהיו מהלכין לכרקום. של ביתר שמתו וקברתים והשיאו את נשותיהן משמע מדע' הרי"ף דבעי קברתיו בעכו"ם מסיח לפי תומו אלא במעשים הללו אכן בכל המעשים דלעיל בסוגיא לא הזכיר וקברתיו והרי"ף הביא וכן בדברי הרמב"ם שכתב גבי מל"ת דלעיל בסימן ט"ז דמהימן בלא קברתיו וגבי מעשי' אלו פסק דבעינן קברתיו והנה הר"ן מישבו כל היכא שהעכו"ם עצמו אינו מכיר היהודי אלא שעל פיו אנו יודעים כי ידענו שזה היהודי הלך עמו כהני עובדא דהכא צריך לומר וקברתיו וטעמא למילתא מאחר שאומר שהוא מכירו א"כ לא חיישינן שאומר בדדמי' אבל בלא מכירו חיישינן שיאמר בדדמי' לפי שאין הדברים ברורים ע"כ ובשטה זו הלך המגיד משנ' והריטב' ליישבו בכה"ג כל היכא דעכו"ם מכריז ואמר מאן איכא בבי פלוני בזה סגי בלא קברתיו כיון דמעייל נפשיה לאכרוזי ולמימר אי לאו דקים ליה הכי דשכי' לא הוי אומר אבל בעכו"ם מל"ת דעלמא חיישינן דילמא אמר בדדמי' וצריך שיאמר קברתיו וזו היא שיט' הרשב"א וכתב נמי מי יכניס ראשו להקל נגד גאוני עולם הרי"ף והרמב"ם דסברי בעינן קברתיו והטור השיג וכתב דלא ידע למה בעי קברתיו ואני אומר ולפי מה שכתבתי בפרק האשה שלום דאפי' גבי עד אחד לא בעי קברתיו אלא במקום דאיכא למימר בדדמי כגון בשעת מלחמה וכה"ג ככל הני המעשי' בריש פרק האשה שלום וא"כ מאחר שהעכו"ם במל"ת מחזקינן בחד סהדא דקושטא קאמר וא"כ היכ' במקום דליכא למימר בדדמי גבי ישראל ה"ה גבי עכו"ם סגי בלא קברתיו במל"ת ומן התלמוד אינה ראייה דשמא מעשה שהיה כך היה וגם רבותא קמל"ן אף שאמרו קברנוהו בדרך אפ"ה לא הוצרכו חכמים לשאול בענין ולחקור מהם באיזה מקום קברוהו ולבדוק אם ימצא דבריהם כני' אלא מיד התירו נשותיהן ומ"מ נ"ל שלא להקל ולהתיר גבי עכו"ם מל"ת בלא קברתיו ולא נוציא המאמרין של תלמוד מידי פשוטו וא"כ בודאי תחילת מעשים שהוזכרו בתלמו' בלא קברתיו סגי ואלו הן המנויי' כאן בקברתיו בעינן שיאמר קברתיו ועיקר החילוק כמו שכתב הר"ן דבמכירו לא בעינן קברתיו מאחר דמהימן הוא בחזקת אמת מחזקינן לדבריו א"כ למה נאמר שאמר בדדמי במקום דלא שייך בדדמי (וכן חילוק מהררא"י בכתבים סי' רנ"ג וכן פסק מהר"ם דבעכו"ם מל"ת המכירו לא בעינן קברתיו וכן נהגו העם ועוד כתב הר"ן דהיכא דמכירו במת לחוד סגי ואין צריך שיאמר ראיתיו שמת אלא כל שאומר מת די וכהנהו עובדי דבי חיואי ובי חסא ע"כ) אכן בעכו"ם שאינו מכירו אמרינן שיאמר בדדמי כי סתם עכו"ם הרואה את ישראל מת בדרך ואינו מכירו אינו מטפל עמו אלא רואה מעט בו והולך וא"כ איכא למיחש שיאמר בדדמי שמא נתעלף היה ולא מת ע"כ לא סגי עד שיאמר קברתיו ולפי זה אפי' היה מעייל נפשי' לאכרוזי מאן איכא כו' כסברת הריטב"א אלא שלא מכירו רק שאומר מי שהלך עמדי כו' ואינן מכירין אותו על פיו אלא שנותן סימנים מובהקים בגופו אפ"ה לא מהני דשמא אומר בדדמי כדפרי' אכן אם יאמר בו דברים שמוכח שמת ודאי כגון שראה ששחטו בו שנים או חתכו את ראשו וכל הדומה לזה שמוכח שמת לא בעי קברתיו וכן אם אומר שהיה מטפל עמו והוליכו מת למקום יהודי' בכל הני סגי וזהו עיקר לסמוך עליו (וכתב הרשב"א בתשובה על דברי הרי"ף והרמב"ם והרא"ה שאמרו דבעינן קברתיו בעד אחד וגבי עכו"ם מל"ת אבל מקצת מן האחרונים אמרו שהוא נאמן באומר מת סתם ולא אמר קברתיו ואעפ"י שאין דעתי מכרעת כך נוטה דעתי מפני שיש בזה כמה ראיו' מן הגמרא מירושלמי ומ"מ מי יקיל ראשו להקל דבר של ערוה נגד האבות העולם אין לנו אלא לשית לב לדעתם ע"כ וכן כת' הריב"ש בתשובה לעניין עכו"ם שצריך שיאמר קברתיו אכן. מאי דמשמע בתשובת הרשב"א דלרמב"ם צריך שיאמר קברתיו אף גבי ישראל לא משמע כן בדברי הרמב"ם כלל וגם גבי עכו"ם מה שהביא הרי"ף מפ' כל הגט היכא ששמע מב"ד של ישראל שהי' אומרים איש פלוני מת כו' כתבתי שם סי' ט'):