ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק ששה עשר · ד
דין ב' יבמות זו אומרת מת בעלי וזו אומרת מת בעלי זו אסורה מפני בעל של זו וזו אסורה מפני בעל של זו לזו עדים ולזו אין עדים אותה שיש לה עדים אסו' ואותה שאין לה עדים מותרת לזו בנים ולזו אין בנים אותה שיש לה בנים מותרת ושאין לה בנים אסורה לזו עדים ובנים ולזו אין לה לא עדים ולא בנים שתיהן מותרת נתייבמו ליבמין שבכאן ומתו אסורות להנשא זו מפני בעל של זו וזו מפני בעל של זו ואם הניחו בנים או שגירשום היבמים מותרות לזר:
מתני' שתי יבמות זו אומרת מת בעלי וזו אומר' מת בעלי זו אסורה מפני בעלה של זו וזו אסורה מפני בעלה של זו לפי שאין אשה נאמנת לומר מת בעלה שתנשא יבמתה לשוק על פיה לזו עדים ולזו אין עדים את שיש לה עדים אסורה ואת שאין לה עדים מותרת לזו בנים ולזו אין לה בנים את שיש לה בנים מותרת ואת שאין לה בנים אסורה ובברייתא מוסיף לזו עדים ובנים ולזו לא עדים ולא בנים שתיהן מותרות:
נתייבמו ליבמין שהיו בכאן לפי שהאשה נאמנת לומר מת בעלי ותתייבם ואח"כ מתו היבמין אסורה להנש' זו מפני בעלה של זו וזו מפני בעלה של זו ר' אליעזר אומר הואיל והותרו ליבמין הותרו לכל אדם ואין הלכה כר' אליעזר לגבי ת"ק וכתב הרמב"ם נתייבמו ונתגרשו הרי אלו מותרות לזר עכ"ל וכן אם מתו הייבמין והיו להם בנים מותרות לזר ולא אסרו כאן אלא כשמתו בלא בנים שאז כל אחת צריכה לעדותם חברתה וכן כתב המגיד משנה וכן דייק לשון רש"י ז"ל: