ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק שנים עשר · מא
דין דהיבמה הולכת אחרי היבם אפילו מב"ד גדול לקטן ממנו ואם היה היבם דר בין הנכרים או במקום הדיוטות או שהלך לדור לעיר אחרת אין היבמה הולכת אחריו אלא כופין אותו שילך אחריה:
גרסינן בסנהדרין והיבמה הולכת אחר היבם להתיר' אפילו מטברי' לציפורי ואפילו מב"ד הגדול לקטן ממנו כן כתב הטור ונ"י שנא' וקראו לו זקני עירו ולא עירה ומ"מ אינו לעיכוב ונוהגין אף למקומה אבל כמדומה שאינה מנהג של תורה דהא כתב זקני עירו ע"כ נראה דלא יתכן לחלוץ במקומה אם לא שידור שם ל' יום דהוי כבן עיר לכל מילי ואח"כ יחלוץ ומה"ט נראה דברי הרב ר' ישעי' שכתב וז"ל ונרא' בעיני שאם היבם הי' דר בין הנכרים או בין הדיוטות שאינם יודעים לסדר החליצ' אין לדיינים ללכת אחריו מעיר לעיר אלא כופין אותו שיבא למקום הוועד שלהם ויפטר יבמתו ע"כ ויפה כתב מאחר דליכא כאן זקני עירו מאיזה טעם תהא מחוייבת לילך אחריו אלא אמרה לו או כנוס או פטור וכתב נ"י בשם הרא"ה דדוקא שמקום דירתו בציפורי אבל אם הלך לעיר אחרת אין היבמה הולכת אחריו אלא כופין אותו לבא אחריה דלא מקרי זקני עירו אלא במקום דירתו ובירושלמי נמי משמע הכי וכדכתב בפר' החולץ עכ"ל:
שטר חליצה
וז"ל האלפסי והרא"ש אחריו בסוף סדר חליצה דכל יתבין תמן ענו בתרה חלוץ הנעל תלתא זימנא וכדכתב גט חליצה צריך לסרגוליה במסרגולה ולא בדיותא וצריך למכתב במותב תלתא כחדא הוינא ומחתם עליה תלתא ובלבד שיודעין להקרות:
וזה נוסחא גט חליצה
ביום פלוני בכך לירח פלוני בשנת כך וכך לבריאת עולם למנין שאנו מונין בו במקום פלוני אנחנו דיינים דמקצתן חתומין לתחת במות' תלתא כחדא הוינא וסליקת קדמנא פלונית ואקריבת לקדמנא חדא גברא דשמיה פלו' בר פלוני אחוה דפלוני בעלי וכך אמרה פלונית בת פלונית דא פלוני בר פלוני אחוה דמיתנא דפלוני בעלי הוא דהוינא נסיבנא ליה ושכיב וחיים לרבנן ולכל ישראל שביק ובר וברת ירת ומחסין ומוקי שמא בישראל לא שביק והדין פלוני אחוהי חזי ליבומי יתי בגין רבנן דיינים אמרינן ליה אי צבית ליבומי יבם ואי לא ליטלע ליה קדמיכון רגליה דימנית ואי שדי סיניה מעל רגליה ורוק באנפוהי ואישתמודעינהו לפלוני דנא דאחוהי דפלוני מאבוהו הוא ואמרינן ליה אי צבית' ליבומי יתה יבם ואי לא איטלע לה קדמנ' רגליך ימינך ותשרי סינך מעל רגליך ותירוק באנפך ועני ואמר לית אנא צבי ליבומי יתה מיד אקרינוה לפלוני' דא מאן יבמי להקים לאחיו שם בישרא' לא אבה יבמי ואף האי פלוני אקרינא ליה לא חפצתי לקחתה ואיטלע לה רגליה דימינא ושרית סיניה מעל רגליה ורקית באנפוהי רוקא דאיתחזא לנא מפומה על ארעא ותוב אקרינוה לפלונית דא ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישרא' בית חלוץ הנעל ואנחנו דייני וכל דהוי יתבן קמן עניין בתרה חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל תלת' זמני ומדתעביד עובד' דנן קדמנ' שרינוה לפלוני' דא למהך להתנסבא לכל גבר דתיצבי ואינש לא ימחה בידה מן יומא דנן ולעלם ובעי מיננא פלונית דא גיטא דחליצות' דנא וכתבין וחתמינן ויהיבנא לה לזכות ולראיה כדת משה וישראל וחתמי תלתא עליה ולא בעינן לאמתוני בתר חליצה תלתא ירחא ושריא לאנסובי לכל מאן דבעי ע"כ. והאידנא לא נהוג במדינתינו בשטר חליצה זו ואמת שאינו מן ההכרח לא מתלמוד' ולא מן הגאוני' אלא מנהג שנהגו בכך וכן יראה מן הרי"ף שכתב וכד כתב גט חליצה כו' ולא כתב וכותבין גט חליצה ומסרגילין כו' ומ"מ צריך לומר מ"ט נהגו כן בתחילה אלימא משום לפרסומי שהיא מותרת או אפי' יעמוד נגדה ויאמר לא חלצתי לה או אחי הגדול לא חלץ לה שתהיה גט זו בידה לעדות ולראיה ומ"ה האידנא בגלותינו דאיכא מעט פירסום ואין צריך לפרסום בכתב וכן כתבו האחרונים אבל ס"ס קשה ל"ל גט זו יחתמו לה שני עדים שחלצ' במקום פלוני ותו לא אלא נראה דחשו חכמים למחלוקו' ולעירעור שיאמר היבם או אחר לא חולצת כהוגן וחליצה פסולה הוי כי מאחר שנפל מחלוקות בין תנאי ואמוראי בכמה ענינים דלחד כשר ולחד חליצה פסולה הוי ע"כ כותבי' כל הענין שחלצו כהוגן בכלל ובפרט כל הצריך לחליצה ומ"ה כותבין בסופ' ושרי להתנסב' ואינש לא ימחה כו' ומ"ה בגליל הזה שאין זה נוהגין לסדר חליצה אלא מומחי' וזקנים שבדור סבור לא חיישינן לב"ד טועי' ולא ינצויי. ומ"מ מנהג יפה לכותבו:
הא לך דיני חליצה בקיצור ע"פ המנהג אשר נהוג עתה לכתחילה ודיני דיעבד ועיכוב בב"ד כבר כתבתי הכל במקומו:
עשיית המנעל וצורתו עושין אותו מעור טהורה על פי ר"ת והעור שא יהא קשה קצת אפי' למעלה ויצחצחו אותו קודם חליצה דהיינו להחליקו בשער עליון המנעל ואם נתייבש קצת יכולין למשוח אותו כדי שיהא רך ויהא ראוי להלוך בו והעקב תהא קשה יותר כדי שתהא בולטת וק"ו למטה שקורין זו"ל וגוף המנעל יהא שחור ותופרין אותו מבחוץ ברצועות לבנות וצד השער של העור לחוץ וצד הבשר לפני' ויעשה בו ג' קרסי' וג' לולאו' שחורים תפורים בו ברצועה קטנה לבנה או נעשים בגוף המנעל בענין שיהא מהודקי' הטיב ויעשה הקרסי' לצד שמאל והלולאות לצד ימין המנעל במנעל של ימין ואם הדרך באותו המקום שהרצוע' משנים יעשה כמנהג המקובל ואין חילוק בין תפורי' בשפת המנעל או תפורים על המנעל והלולאות אין חילוק אם לוקח עור כפולה או עושה נקב באותה רצועה קטנה ויזהר שלא יהיו ארוכים יותר מדאי שא"כ אין מהדקים הרגל ע"כ יזהיר לתקנו קודם חליצה לפי מדת רגלו של היבם וק"ו גוף המנעל יהא מכוין למדת רגלו לא גדול יותר מדאי שאין ראוי להלוך בו בלא קשירה אפי' ע"י הדחק או צר וקטן שאין ראוי להלוך בו אפי' ע"י הדחק וטוב שיהא לכל דיין מזומן ג' מנעלים גדול ובינוני וקטן ולמעלה מן הקרסי' יתפור או יקשור רצועות ארוכות לבנות בין בשפת המנעל בין לתופר' על עור המנעל ויהא פתוח על גב הרגל שלא יהא לו אזנים ולא יהא לו שום נקב מאחריו ולא מצדיו ולא יהא ארוך עד הארכובה ולא קצר הרבה ג"כ:
וקובעין מקום מבערב בין מנחה למערב כל החמשה ג' הדיינים וב' הנוספי' וראש הדיינים יאמר להם נקבע מקום לחליצה וכשיגיעו לשם יסדר אותם איך ישבו ויאמר למחר נשב בזו לחלוץ (ויש בו מעשה) ואם החליצה ביום ראשון קובעים מקום בע"ש קודם ברכו ואותם החמשה לא יהיו קרובים לא ליבם ולא ליבמה ולא זה לזה ולא שום פסול שבעולם חוץ מנשואי' שתי בנות אחין או אמה ובתה דזהו פסול בהג' דיינים וכשר בהשנים הנוספי' בין זה לזה או עם הדיינים ושני בג' אפי' בהג' דיינים כשרים וג' בראשון אפי' בהשני' הנוספי' לא ישב והג' יהיו ידועים ולומדים שיודעים להקרות לפניהם בטוב ושנים אפי' הם כעין ע"ה אין חוששים וג"כ אין ראוי להיות נשים אצל חליצה בין לג' בין להצטרף לה' וסומא אפי' באחד מעיניו לא ישב באותן ג' (ויכול לסדר הב"ד) למחר כשבאין לחלוץ ישב ראש הדיין ויושב אחד מימינו ואחד משמאלו ויושיב הב' הנוספים על ספסל אחד מן הצד להכירם ושאר העם לא ישבו כלל א"ל שירחקו הרבה מן אותן החמשה ומנהג להושיב ספסל קטן ליבם וליבמה וישבו עליו והיבמה מנהג לכסות פיה בצעיף כדי שלא תרוק עד שיצוה לה הראש לרוק ואם יש לה אונס תבלענו בבגד או תהפך עצמה למקום אחר חוץ למקום ב"ד ושם תרוק. ושואל ראש הדיינים מה אתם חפצים ומשיבין לחלוץ ואז משיב הראש תעמדו וספרו טענותיכם לפנינו ואז עומדין ושואל הראש הדיינים להם ולכל העומדים אם יש ג' חדשים ממיתת הבעל ואין צריך עדות ברורה אלא בחזקה בעלמא וכן כה"ג אם היא אשתו של המת והוא אחיו ובדיקת היבם והיבמה אם הגיעו לפירקן תמצא בסי' כ"ד וכ"ה אבל מכל מקום שואל ג"כ להם בפני כל אם היא הגיע לי"ב שנים ויום אחד והוא לי"ג שנים ויום א' ואז אומר הראש להיבם בין אין לו אשה בין יש לו אשה יבמתך העומדת אצלך אם תרצה ליבמה ומשיב אין דעתי ליבמה ואז אומר לו שמא יש לך אונס אחר או כפייה או שבוע שמוכרח אתה לחלוץ ומשיב לא כי אלא ברצון טוב אני חולץ ואז אומר לו שמא אמרת מעולם שום דבר על החליצה שהוא נראה ממנו שאין החליצה ברצונך כל זאת תבטל בפנינו שלא יהא באותו דבור שום כח ומשיב לו בטוב אני מבטל ואח"כ אומר אליו שיבטל כל מודעות כמו גבי גט ואח"כ שואל להיבמה אם לא אכלה ושתה היום ותאמר הן ובתענית צבור אין צריך לשאול אותה ואחרי כן לוקח הראש המנעל ומקניהו ליבם בהגבהה גמורה אם הוא מנעל של ב"ד, ואם הוא של אדם אחר אז מקניהו תחלה אל הראש ואחרי כן הוא מקנה אל היבם אח"כ אומר הראש אל היבם שיכוון דעתו להתירה לכל אדם בחליצה זו וכן יאמר לה בכה"ג וטוב לחזור ולומר אם עדיין אתה עומד בדעת הראשונה לחלוץ או לא ויאמר רק לחלוץ אחרי כן מנסין את היבם שילך מעט ורואין באיזה רגל הוא עוקר תחלה אם בימין כדרך כל אדם הרי טוב וא"ל עושין לו ב' מנעלין לימין שלו ולשמאל שלו רק שבמנעל ימין של כל אדם חולצין תחלה אחרי כן בא שליח ב"ד ומוליך אותו חוץ לב"ד ופושט ממנו בתי שוקיים ואנפילאות ורוחץ רגלו בחמין שלא יהא שום טיט עליו ומנגבו וכורכת אותו במפה והולך בה אל הדיינים שלא לטנף את הרגל ואח"כ מושיבין אותו על הספסל ולוקח המפה ומנגבו יפה ולוקח מנעל ובודק בו שאין בו שום דבר המפסיק חתיכת בגד או טיט ונועלו ומכניס הקשרים בלולאות ואחרי כן לוקח הרצועות ארוכות ומשליך הרצוע' של ימין לצד השמאל והשמאל לצד ימין וכורך סביב המנעל מלמעלה תוך הג' קרסים עד למטה על גב הרגל הרוחב שהוא פתוח ושם קושר קשר ועניבה בחוזק ומצוה על היבם לילך בו ג' או ד' פסיעות לראות שהוא שלו וגם לידע שהוא מכוון לו שהולך בו בשופי אחרי כן מעמידים היבם אצל הכותל או עמוד שישען עליו כדי שיוכל לדחוף ולנעוץ בכח אל הארץ ומכל מקום לא ישען כל כך שאם ינטל משענתו אז יפול דא"כ לא הוי כעומד ובחליצה עמידה בעינן ואז הראש של הדיינים אומר לחזור עם האשה עד שתוכל לומר מעצמה אותן שתי תיבות מבחוץ לא אבה וכמו כן לומ' עם היב' אותן ב' תיבו' לא חפצתי ואח"כ מקרה לה מלה במלה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל ואחרי כן בפעם אחת במרוצה לא אבה והיא אחריו תאמר לא אבה בנשימה אחת ואח"כ יבמי ואחרי כן מקרה אל היבם שיוכל לומר אותן ב' תיבות במרוצ' לא חפצתי ויאמר היבם אחריו מעצמו בנשימה אחת לא חפצתי ואחרי כן לקחתה ואח"כ יאמר אל היבם להציב רגלו בשוה על הארץ רק שינעוץ עקבו בכח על הארץ והיבמה תשוח עצמה סמוך לארץ רק שלא תשב ותתחיל בראשונה להתיר הקשרים והעניבות והקשר של הרצועות בימין שלה ולא בימין של עולם ואם היא גידמת מתרת אף בשיניה ואח"כ משלכת הרצועות לפני' ואח"כ מכריכות ואחרי כן מתרת הקרסים שהיו בתוך הלולאו' ותופסת לרגל של היבם ביד שמאלה כדי שלא ינוד ויזוז ומגבהת ביד ימינה את רגל היבם. קצת מן הארץ ושומטת המנעל מן העקב ואח"כ מן כל כף הרגל הכל בימינה והשמאל לא תסייע ועומדת וזורקת אותה בכח מידה על הארץ בפני היבם וכל הג' הדיינים וב' הנוספים יזהרו מאוד שיראו גוף חליצת המנעל ואח"כ אומר הראש אל היבמה שתקבץ בפיה רוק ותרוק נגד היבם על הארץ במתון ובכח והדייני' עם השנים יראו ויביטו מעת שתרוק עד שתגיע לארץ וניכר אפילו מעורב בדם ואחר מקרה לה תיבה בתיבה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל ואח"כ אומר הראש וכל הדיינים וכל העומדים ג' פעמים חלוץ הנעל ואח"כ יברך הראש ברוך הוא אשר קדשנו במצותיו וחוקיו של אברהם אבינו בלא שם ומלכות ואחר כך יאמר לה שהיא מותרת להנשא מיד ויתן לה גט חליצה אבל במדינתינו לא הורגלו בו וכבר כתבתי שהוא מנהג יפה לכותבו:
סליק בריך רחמנא דסייען