אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק שנים עשר › כג

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק שנים עשר · כג

כב

דין דעיקר החליצה היא חליצת המנעל אבל קריאה ורקיקה אינו מעכב בדיעבד ואם שינו הסדר מה, שעשו עשוי ואין מחזירין ויבמה שרקקה בפני ב"ד לשם חליצה וגם הוא כוון אסורה להתייבם אלא, תחלוץ ולא תרוק כלל בפני ב"ד אלא תלך לחוץ כשרוצה לרוק או תבלענו בבגדה ואם קראה קודם חליצה ורקיקה מותרת אפילו להתייבם:

מתניתין חלצה ורקקה אבל לא קראה חליצתה כשר' דקריאה לא מעכבה אבל קראה ורקקה ולא חלצה חליצתה פסולה דכתיב ככה יעשה כל דבר שהוא מעשה מעכב חלצה וקראה ולא רקקה ר' אליעזר אומר חליצתה פסולה ר"ע אומר חליצתה כשרה אמר ר"א לר' עקיבא הא כתיב ככה יעשה כל דבר שהוא מעשה מעכב אמר ר"ע משם ראיה ככה יעשה לאיש כל דבר שהוא מעשה באיש הגוף חליצה שהוא בגופו של איש לאפוקי רקיקה דאינה אלא באשה לחוד ה"ה אם חלצה ולא רקקה נמי כשר' לר"ע כדאית' בבריית' והלכה כר"ע מחבירו. ואסקינן בסוגי' שלחו ליה לאבוה דשמואל יבמה שרקקה תחלוץ דאפסלה על כל האחין כר"ע דאמר הכי בברייתא אבל קראה ולא חלצה ולא רקקה אין כאן בית מיחוש והיינו טעמא לפי שקריאה איתא קודם חליצה מאן יבמי ולאחר חליצה ככה יעשה א"כ אפילו קראה ותתייבם לא יאמרו מאחר שקראה א"כ בודאי חלצה דשמא קראה קודם חליצה אבל רקיקה דליתא אלא אחר חליצה איתסר להתייבם שיאמרו בודאי חלצה מקודם ואתי למשרי חלוצה לאחין וא"ד הכי שלחו ליה יבמה שרקקה תחלוץ אח"כ שאסורה להנשא ולא תרוק פעם שנית דנפיק מינה חורב' דאי אמרי תהדר ותרוק אמרי רקיקה קמייתא לית בה מששא ולא מפסלי מאחין ומאן דחזי שמתייבמת לאחין אתי למשרי חלוצה לעלמא שיאמרו רקיקה בתר חליצה הוי וסדר שנאמר בתורה חליצה והדר רקיקה אינו מעכב כלל כדתני' בין שהקדי' חליצה לרקיקה או רקיקה לחליצה מה שעשה עשוי פי' אין צריך לחזור אח"כ לרקיקה אחרת ולעשות כסדר לאפוקי אם לא רקקה כלל אף שחליצה כשרה היינו בדיעבד שאינו לפנינו שתרוק עוד אבל לא אמרינן מה שעשוי עשוי וכתב הרא"ש וקשה לי כיון דאמר יבמה שרקקה תחלוץ אמאי הרחיקו הנך אמוראי לקמן להטעותו ר' חייא ואביי ורב פפא דאמרו ליה חלוץ לה ובכך אתה כונס ואח"כ כפוהו לעשות חליצה מעלייא וכן אביי ורב פפא דאמרו ליה חלוץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז כיון שעמדו היבם והיבמה לפניהם יאמרו לה שתרוק לפניו ונפסל' לו ואח"כ יכפוהו לחלוץ ואי ל"ל להנהו אמוראי הא דשלחו לאבוה דשמואל א"כ לאו דהילכתא היא ורב אלפסי הביאו לפסק הלכה ונראה לי דשפיר אית להו להנהו אמוראי והא דלא אמרו לה רוק בפנינו משום דלא מהני רקיקה הכא לפסול כדאמרינן לעיל יבמה שגדלה בין האחין מותרת לינשא לאחד מהן ואין חוששין שמא חלצה סנדל לאחד מהן ופריך טעמא דלא חזינן הא חזינן חיישינן שמא כוונה והא תניא בין שנתכוון הוא ולא נתכוונה היא כו' חליצה פסולה עד שיתכוונו שניהם ומסיק דכי חזינן חיישינן שמא כוונו אלמא אף חליצת סנדל לא מהניא לפסול בלא כוונו כ"ש רקיקה והני עובדא דלקמן דידעי ביה שלא היה רוצה לחלוץ רקיקה לא פסלה כי ידוע שלא כיון עכ"ל ולא נהירא דגבי חליצת סנדל אפילו בודאי לא כיון היא אסורה כדפרי' לעיל בסימן י' וכן פסק הטור בנו ומ"מ דוקא גבי רקיקה נראין דבריו דאי אפשר בלאו הכי ואינו מעשה גדול שהרי אינו עיקר חליצה לא מפסלה בלא כוונו שניהם כמו שכתבתי לעיל סימן י' בשם נמוקי יוסף ובתשובה תיקון חליצה כתב שהיבמה תלך בצעיף לב"ד כדי שלא תוכל להריק קודם חליצה וצריכה להזהירה על כך שאם היא אנוס' לרוק תלך חוץ לב"ד ותרוק או תהפך פניה לצד אחר ותבלענו בבגדה שאל"כ הו"ל חליצה פסולה וצריכ' לחזור על כל האחין ולפעמים יש לו אח משומד או אח קטן או אח במדינ' הים ויבא לידי תקלה וקילקול גדול עכ"ל וכה"ג בהג"ה מיימוני בשם רא"ם וחומר' זו איני יודע טיבה ולא סבירא לי כלל לחזור על האחין כאשר כתבתי לעיל בפרק ד' אחין סימן ך' וג' וק"ו הכא ברקיקה שהתחלת חליצה הוא והא ראיה שאינה צריכה לרוק פעם שנית ולא בעי כסדר וא"כ חליצה אחת היא ולא חליצה פסולה אקרי ומ"מ נרא' להזהירה דשמא תרוק ואח"כ לא נוכל לעבוד רקיקה אחרת כדלעיל מאחר שירקה בפני ב"ד שמא כוונו ושמא היא לא רקקה בכיון ועברינן אמצות רקיקה ומ"מ נראה אי לא עבדה רקיקה בפניו והכל יודעים שלצורך עצמה רקקה ולא כוונה לשום דבר וגם היא אמרה שלא כוונה לא גזרינן כולי האי ועבדינן רקיקה שניה כתיקונה מאחר שאינ' אלא גזירה רחוק' ואפילו אי איתרמי שכוונו לא אקרי חליצה פסולה אלא עבדינן חליצה אח"כ ולא עבדינן רקיקה. הלכך עיקר חליצ' היא חליצת המנעל ורקיקה אינו מעכב בדיעבד ושינוי הסדר אם שינו מה שעשוי עשוי ואפילו לכתחילה אין מחזירין ויבמה שרקקה בב"ד לשם חליצה וגם הוא כיון אסורה להתייבם אלא תחלוץ ולא תרוק עוד:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה