ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק שני · כג
דין דכל הנשים דלעיל מותרות לינשא לבניהם או לאחיהם וק"ו לאביו ואשה שזנתה בודאי עם אחד ראוי להחמיר שלא תנשא לבנו ולאחיו:
מתני' וכולן מותרות ליש' לבניהן או לאחיה' ולא נימ' מאחר שאסורה להן א"כ אי שרית לינש' לבנו דילמ' אביו יזנה עמה או אחיו מאחר שחשדינן שעיניו נתן בה וא"כ עצת זימה היתה ביניהם שתנש' לבנו או לאחיו כדי שתזנה עמו אח"כ אפ"ה לא חיישינן וק"ו דשרי לאביו שלא חשדינן שהבן יזנה עמה שהוא מתבזה לפני אביו ופריך מ"ש מהא דתנן בפ' נושאין על האנוס' הנטען באשה פי' שחשדוה בזנות בין באשת איש בין בפנויה לא ישא אמה ובתה ואחותה שחיישינן שמא יזנה אח"כ עם הראשונה ותהא עכשיו לאחר נשואין של אמה או בתה כו' ואסור' עליו משו' ערו' ה"ה כל הנשי' האוסר' אותו בנשואיהן כאשר נפרש לקמן בריש נושאין על האנוסה א"כ הכי נמי אמאי לא חיישינן ומשני נשים לגבי נשים שכיח' משום הכי חיישינן אי יקח אמה או בתה כו' אז תה' הראשונה רגילה גבי אמה או בתה או אחות' ויבא להרגל עבירה אבל לא חיישינן שאביו או אחיו יבא אליו דלא שכיח' גבר' גבי אהדדי א"נ נשים לא אסירי שכיבתן זו על זו מ"ה לא קפדי פי' שאם ישא בתה או אחותה אפילו אם יזנה עמו תהא אשתו שותקת שהרי היא לא נאסרה בכך שאין אדם אוס' לעול' אשתו בזנות של אחרת אבל הכ' גבי גברי קפדי בשכיבה שלא יאסרה עליו ולפי סוגי' זו וה"ה כל אשה שנחשדת בזנות עם אדם א' מותרת להנש' לבנו או לאחיו ולא חיישינן מהני תרי טעמי ומ"מ היכא דזינת' בודאי איני יודע לברר אי שרי' ליה דע"כ לא שרינן ליה אלא בספיק' שזינתה אבל בוודאי זינתה דילמ' מסתרי' הנך טעמי לשריי' וכן נוטה דעתי להחמיר: