ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק שמיני · כה
דין דבאומות הולד הולך אחר הזכר בין לקולא בין לחומרא וכשנתגיירו הולד הולך אחר הפגום שבשניהם וה"ה אחר הפסול אם אין שניהם פגומים:
כי אתא רבינא אמר ר' יוחנן באומות הלך אחר הזכר כגון אח' משאר אומות שבא על הכנענית והוליד בן שאתה רשאי לקנות בעבד שנא' מבני התושבי' הגרים עמכם וגו' כלו' שבא ממקום אחר והלכו אחר נשותיהן ונעשו תושבי' בכאן מן אותן בנים תקנו אבל כנעני שבא על אחת מכל האומות אי אתה רשאי לקנותו בעבד שהוא ככנעני ונאמר לא תחי' כל נשמה שנאמר אשר הולידו בארצכם הנולדי' בארצכם שאמו היא כנעני' וילדתו בארצכ' מאיש אחר אבל לא מן הגרי' בארצכ' כלומ' שאביו כנעני הולידו בארץ אחרת עם אחת משאר אומות ובא לגור בכאן מאותו לא תקנו שהולך אחר האב. נתגיירו ולעניין בראוי לבא בקהל הלך אחר הפגום שבשניהם כגון עמוני שנשא מצרית ראשונה אי זכר הוי שדינן בתר עמוני ואסור לעולם הזכרים ואי נקבה הוי שדינן בתר מצרי והוי שניה ואי מצרי נשא עמוני' אע"פ שאי אפשר לומר הלך אחר הפגום שבשניהם שהרי עמונית אינ' פגומ' מ"מ אם גר מצרי לקח עמוני' הולד מצרי שהלך אחר הפסול וכן כתב הטור וה"ה לבת ישראל אבל מצרי שני שלקח עמונית הולד כשר ממ"נ ואפי' לכהונ' בדיעבד כדפרי' בסי' כ"א קודם שנתגיירו לעולם אחר הזכר בין לקולא בין לחומרא כגון עמוני שנשא מצרית הבן עמוני זכר אסור ונקיבות מותרות ומצרי שנשא עמוני הבן מוצרי ובמיימוני כתב וז"ל גר עמוני שנשא מצרי' הולד עמוני מצרי שנשא עמוני' הולד מצרי זה הכלל באומות הלך אחר הזכר נתגיירו הלך אחר הפגום ונראה שטעות סופר הוא גר עמוני אלא עמוני כמו שמשמע מן זה הכלל שכתב אח"כ ועוד אי בגרים איירי מה שייך לומר הולד עמוני דמשמע סתם בין זכרי' בין נקבות הלא נקב' עמוני' מותר לגמרי מאחר שנתגיירו ואדרבה מצרית הוה והמגיד משנ' דחק לישבו שקאי הולד עמוני דוקא על הזכר ואין הלשון משמע כלל כן אלא ט"ס הוא וכן בטור להדיא הילכך באומות הלך אחר הזכר בין לקולא בין לחומרא נתגיירו הלך אחר הפגו' שבשניהם כלו' לחומרא וה"ה אחר הפסול אפי' אין שניהם פגומי' כגון הזכר או הנקיבה הוי מן ישראלית וק"ו עמוני':