אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק שמיני › כג

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק שמיני · כג

כא

דין דגר עמוני ומצרי שני שנשא בת ישראל בתו כשרה לכהונה: כב כי אתא רבין א"ר יוחנן גר עמוני ומואבי ומצרי שני שנשא בת ישראל אע"פ שהוא בעבירה ופסל אות' למקצת חכמים וכ"ד הרמב"ם משום שהיא נבעלת לחייבי לאוין מ"מ בתו כשירה לכהונה אע"פ שאם הי' גיורת שאינה בעבירה בתו פסולה לכתחילה כראב"י בפ' י' יוחסין מ"מ הכא שנולדה מישראלי' שרי וכההיא דתני ר' זכאי קמיה דר' יוחנן בתולה מעמיו יקח אשה להביא בתולה מכנה כלומר אפי' שאינ' מישראלית אלא אביה ואמה מעם אחר והולידו רק בקדושה דשרי והיינו כר' יוסי דסבר הכי בפ' י' יוחסין דשרי אפי' לכתחילה א"ל ר' יוחנן אני שונה כך מעמיו אפי' בתולה הבאה משני עממים כגון גר עמוני ומצרי שנשא בת ישראלית דביאת' בעבירה אפ"ה מותרת אף לכ"ג ועיקר טעמא שאחר איזה מהן שתלך אין בה פסול אם תלך אחר האב א"כ עמוני ולא עמונית וכן מצרי שני בתו הוי שלישי וכשרה בתו לכהונה בדיעבד ולר' יוסי אף לכתחילה ואם אחר האם אין בה שום פסול וכ"כ הטור אבל אי הוי זכר הנולד מעמוני וישראלי' הוי עמוני ואסור אף בקהל אבל מצרי אף הזכר שרי והוי כישראל גמור כמו שאפרש בפ' יש מותרו' סי' כ':

דין מצרי ראשון שנשא מצרית שני הולד הוי שלישי ואם היא ראשונה הולד שני כי הכל הולך אחר האם:

תניא בסוטה פ"ק ואייתי ליה הכא בסוגיא א"ר יהודא מנימין גר המצרי היה לי חבר מתלמידי ר"ע ואמר אני מצרי ראשון ונשאתי מצרי' ראשונה אשיא לבני מצרי' שניי' כדי שיהא בן בני ראוי לבא בקהל ופריך מיניה לרבה בר בר חנא א"ר יוחנן מצרי שני שנש' מצרית ראשונה בנה שלישי הוה דאזלינן בתר דידיה א"כ למה אמר אשיא לבני מצרי' שני' אפי' ראשונה נמי ומשני תני ראשונ' כי אתא רב דימי אמר ר' יוחנן מצרי שני שנשא מצרית ראשונ' בנה שני הוי דבתר דיד' שדינ' וטעמ' דכת' קרא בנים אשר יולדו להם וגו' תלה הכתוב בלידה כלו' הלך במנין דור שלישי אחר הלידה והלכה כרב דימי דאינ' מגיה הברייתא וכ"כ הרמב"ם אע"פ שאמרינן בריש יש מותרות ואם איתא להא דרב דימי ליתני במתני' משמע שאין הלכה כמותו כמו שדייקינ' ורב היכא אכל בישר' כ"ש הכא שאמר ואם איתא משמע דליתא נוכל לומר שאפשר דעת רב פפא שהקשה כך הוא אבל תלמודא דמשני תני ושייר מאי שייר דהאי שייר פ"ד מוכח דהלכה כמותו דאל"כ אמאי שייר פ"ד מאי שייר דהאי שייר וכ' הרמב"ם דוקא מצרי שני שנשא ראשונ' הוי שני אבל ראשון שנשא שנית הוי נמי שני דלא אזלינן בתרא אלא לחומרא ומה שאמרי' תלה הכתו' בלידה היינו אב ואם שא"א להולד זולת' וראייתו מדלא משמיע לנו רב דימי כח דהיתיר' ש"מ דוקא לחומר' אזלינן בתרא אבל רש"י לא פירש כן אלא תלה בלידה הלך אחר האם בין לחומרא בין לקולא וכן כת' הרמב"ן ופי' הא דלא אתא רב דימי לאשמעינן דהיתירא משום דלאפלוגי על רב' בר בר חנ' קאתי וכ"פ הטו' ומנימין גר מצרי שנשא ראשונה ולא נשא שנייה אפשר דלא אתרמי ליה או שבאות' פעם לא ידע או שנתגייר עמה וכן יראה מן הלשון אני מצרי ראשון ונשאתי מצרי' ראשונה מה צריך לו להזכיר אשתו אלא ה"ק ונשאתי מצרית ראשונה ומ"ה משיא לבני שנייה הא לא הכי לא היה מוכרח לכך הלכך לעולם הלך אחר האם ומצרי ראשון שנשא שנייה בנו שלישי ולהיפך לחומרא:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה