אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק שמיני › כ

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק שמיני · כ

יט

דין ת"ח שאמר דבר הוראה דוקא קודם המעשה שומעין לו ומיהו אם הדבר אינו נוגע בעצמו אף אחר המעשה שומעין לו וכן כשאומר סברא שומעין לו:

מסקינן בשעה שבא דואג האדומי והקשה לחכמים שרצו להתיר דוד בישראל עד שרצו להכריז עליו פסול עד שבא עמשא בן איש ושמו יתרא הישמעאל אשר בא אל אביגיל בת נחש וכי ישמעאלי היה אלא מלמד שחגר חרבו כישמעאל ואמר מי שאינו שומע הלכה זו ידקר בחרב כך מקובלני מב"ד של שמואל הרמתי עמוני ולא עמוני' כו' ופריך מי מהימן והאמר ר' אבא אמר רב ת"ח שמורה הלכה ובא אם קודם מעשה שבא לידו אמר בבית המדרש שומעין לו בשעת הוראה וא"ל אין שומעין לו שמחמת הוראה אמר כן ומשני הא שמואל וב"ד קיים ומילתא דעבידי לגלויי לא משקר ופי' ר"ת הא דלא מהימן דוקא היכא דהוא עצמו נוגע בדבר כגון יתרא שהיה צריך להוראה שבת ישי נשא שהרי כתיב אביגיל בת נחש ודרשי' בפ"ק דב"ב בת מי שמת בעטו של נחש וכן בפ' נושאין גבי גר שהעיד על אשתו וז' בניו ובפ' עשרה יוחסין גבי עובדא דאמר לי' האי לרב יהוד' לדידי קרית ליה עבד' דאתינ' מבית חשמונאי וכל כי ה"ג אבל בע"א שומעין ונראה דוקא כשאומר גמרא אבל כשאומר סבר' ומביא ראייה לדבריו שומעין לו אפי' אחר מעש' וזהו פשוט וכן כתב הר"ן בשם הריטב"א:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה