ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק שמיני · יא
דין ניקב עד החלל למעל' מן העטר' או בעטרה עצמ' בעליונו ומגיע אל חלל הגיד פסול וכן ניקב בעליונו למטה והוא מגיע מעבר לעב' לתחתיתו למעל' מן העטר' פסול אבל נימ' בתחתיתו למעל ואינו מגיעו אלא עד החלל ואם היה מנוקב מעבר לעבר ולא היה בעליונו ובתחתיתו אלא למטה ש מן העטרה כשר:
איתמר בסוגיא ניקב הגיד למטה מעטרה שכנגדו למעלה מעטרה סבר ר"ח לאכשורי א"ל ר' אסי הכי אמר ריב"ל עטרה כל שהיא מעכב' פי' אם מעט יוצ' הנקב חוץ לעטר' פסל ופירש"י שהנקב היה למטה לצד הארץ והלך באלכסון לצד הגוף ויוצא למעלה מעטרה והמרדכי כתב בשם ר"י שזהו פשיטא פסול אף שראיתי שלראב"י פי' דברי רש"י לא איירי בניקב כולו עד חלל הגיד בשיפוע כו' מ"מ הקש' ר"י דלשון כנגדו לא משמע כלל שניקב באלכסון ע"כ ופרש"י הכי לפי שהעטרה היקיפה אינו בעיגול ישר אלא בעליונו של גיד מארכת העטרה כלפי הגוף ומתקצרת והולכת בתחתיתו עד קרוב לראשו של גיד ואותו הבש' אפי' נחתך כולה בשיפוע רק דסביבת הגיד נשארת עטרה בכל שתוא כחוט השערה כשר אבל נקוב נקב מפולש לצד גופו בעליונו של גיד הוא למטה מעטרה ובתחתיתו של גיד לצד הקרקע הוא למעלה מן העטרה פסול ומפרש תו' בשם ר"י דכל נקב הגיד מפולש בעינן כמו שפירשנו ואין לומר דסגי בניקוב עד חלל הגיד אפי' למטה מן העטרה בעליונו פסול כיון שאם היה ניקב מעבר לעבר היה בצד התחתון למעלה מן העטר' דהא מכשירין בסמוך כקולמוס וכמרזב וכיון דאלו נחתך לגמרי כשר כ"ש ניקב ותימא בעיני מאחר דנקב מפולש בעינן ולא הוזכר בתלמוד א"כ מוכר' ע"כ לומר שסמוך התלמוד אשאר נקבים שהוזכרו גבי אתרוג ודקין ולב וכולן מפולשין ה"נ הכא א"כ אמאי נימא דלא סגי הכי במפולש לחלל הגיד כמו גבי אתרו' ודקין דכולן סגי בהכי ואין צריך מעבר לעבר וכן כל הפוסקים לא הזכירו דין זה שצריך מעבר לעבר גבי גיד אף שלא הזכירו נמי מפולש כגון הרי"ף והרמב"ם והרא"ש נוכל לומר דסמכו אשאר נקבים שהוזכרו בתלמוד אבל מאן לימא לן האי חדוש' דבעי יותר מהתם וכן הסמ"ג דדייק מפולש מדמה אות' לאתרוג ודקין א"כ ממילא כי התם ועוד דמסקינן לקמן גבי ניקב בתוך העטרה ונסתם דבדקינן ליה אם יראה קרי כו' מסתמא בניקב מצד א' קאמר ועוד שהרי עיקר הפסול תלוי מפני שהש"ז יצטנן שחמו' התאוה דרך נקב יוצא וא"כ בניקב לחלל סגי וכן מצאתי במרדכי להדיא שכתב בשם ר"י דלא בעינן שיה' הנקב מעבר לעבר אלא אעפ"י שלא ניקב אלא מצד א' ולמעלה מעטרה עד חלל הגיד נראה שהוא פוסל ע"כ נראה שהתו' שלפנינו לא ר"י בעל התו' חת' עלייהו ואינו עיקר ומ"מ נראה להכריע כי מה שפירשו ניקב למטה מן העטרה בעליונו של גיד כו' יפה פירשו דבעינן ניקב מפולש מעבר לעב' שיהא בתחתי' לארץ למעל' מעטר' ובהא לחו' לא סגי כשהתחיל ניקב ומגיע אל החלל מאחר שבעליונו של גיד העטרה כול' קיימ' אף שבמרדכי כ' שנוכל לפ' יות' לחומר' ר"ל אפי' כה"ג מ"מ אל תסמוך אלא על דברי' הראשונים שאיירי בניקב כולה כמו שפי' אבל מה שניקב הגיד למעלה מן העטרה או בתוך העטרה בעליונו של גיד בהא נראה שאם ניקב עד החלל פסול ואינו דומה למרזב שפתוח למעלה מן העטרה מ"מ הזרע יוצא דרך אותו המרזב בברייתא אבל נקב קטן הזרע כשבא נגדו מתאמץ ויצאה ממנו וחמימו' התאו' נחלק לצאת בתוך חלל הסילון ובתוך הנקב למעלה ומקולקל ביותר ועוד כמרזב וכקולמוס במקו' פתיחתו שהזרע יוצא כותלי הרח' נוגעת בהן וקולטת משא"כ בנקב הילכך ניקב עד החלל למעל' מן העטרה או בעטרה עצמה בעליונו ומגיע אל הגיד פסול וכן ניקב בעליונו למט' והוא מגיע מעבר לעב' לתחתיתו למעלה מן העטרה פסול אבל ניקב בתחתיתו למעלה ואינו מגיע אלא עד חלל ואם היה מנקב מעבר לעב' ולא היה בעליונו בתחתיתו אלא למטה מן העטרה כשר הנלע"ד כתבתי וה' יצילני משגיאות:
שנחתך בין בקולמס בין כמרזב כשר: