אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק שלישי › כא

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק שלישי · כא

כ

דין דכל הנשים צריכות להמתין ג' חדשים בין בנישואי' בין בזנות חוץ מקטנה שאפי' היא בת ישראל אין צריכה להמתין וכן אחר המיאו' ובגט או אחר מיתה צריכה להמתין אפילו קטנה וגיורת ומשוחררת אין צריכות להמתין בזנות אבל בנשואין דנכריות צריכו' להמתין, אפי' לא נתגייר בעלה עמה וששבויה צריכה להמתין:

תני' אנוסה ומפותה צריכ' להמתין ג' חדשים דברי ר' יהודא והיינו קודם שתנשא משום הבחנה ליד' מאיז' נתעבר' אם מן הראשון או מן השני כדמפיר' בהחולץ ר' יוסי מתיר ליארס ולינש' מיד משום דאשה כשהיא מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר ור' יהוד' סבר דחיישינן שמ' לא נתהפכה יפה וכה"ג פליגי גבי גיורת שנתגייר' ושפחה שנשתחררה ושבוי' שנפדית שר"י אמר צריכ' להמתין ג' חדשים ר"י מתי' ליארס ולינש' מיד ואית' תרתי לישנא בגמר' משמי' דשמואל לישנ' קמא אמר שמואל כל הנשים צריכו' להמתין ג' חדשים משום הבחנה חוץ מגיורת ומושוחרר' קטנה לאפוקי גדולה שצריכה להמתין ודקדק תלמוד' גיורת קטנה הוא דלא הא קטנ' בת ישראל צריכה להמתין וכולן דקא' שמואל אקטנ' נמי קאי ובמאי איירי אי במאון הא אמ' שמואל דלא בעי' להמתין אי בגט הא א"ש (בסוף אלמנה נזו') מיאנ' בו אינה צריכ' להמתין ג' חדשים דליכ' למיגזר משום גדולה דאין מיאון בגדולה נתן לה גט וק"ו נתארמלה צריכה להמתין אלא קטנה בזנות קאמר שצריכ' להמתין וגזרינן אטו גדולה והא דלא גזרו במתניתא דהוחלפו קטנה אטו גדולה משום דחילוף דלא שכיח כדפי' א"ד אמר שמואל כולן צריכין להמתין חוץ מגיורת ומשוחררת גדולה מכלל הא דקאמר שמואל כולן צריכ' להמתין בגדולה איירי אבל קטנה בת ישראל אינה צריכה להמתין ובמאי איירי כו' אלא בקטנה בזנות וקטנה בזנו' לא שכיח' ולא גזור ופריך משוחר' וגיור' דשכיח בזנות ליגזור ומשני סבר כר"י דאמר אשה מזנה מתהפכת אף דלא סבר ליה כר"י באנוסה ומפותה שר"י מתיר ושמואל אוסר כל גדולה בת ישראל בזנות דווקא בהא לא ס"ל כר"י דשמואל גוזר זנות של ישראל אטו נשואין אבל גיורו' בזנו' לא גזור אטו גיור' דנשוא' דנשוא' גופ' כיון דדעת' לאתגיירי מתהפכ' כדי להבחין בין שנזר' בקדוש' לזר' שלא נזרע בקדוש' כדמפ' בסוגי' וכן השפח' ומ"מ גבי גיורו' בנשוא' כגון נשואין דגיו' ואח"כ נתגייר' עם בעל' ואף אם אפי' הי' לבד' נתגייר' אחר נישואין גיו' גזרי' נשואין דילה אטו נישואי דישראלי' כדמוכח בהחולץ ולא כמו שחילקו התו' בשם ר"י דר' יוסי גופא מודה בנשואין דגיורת דהיכא שנתגיירה עם בעל' שאין חוששת להבחין ולא מנטר' נפשה ודוקא גר וגיורת שנתגיירו קאמר אלא בכל עניין צריכ' להמתין בנשואין ולא בזנות והא דקאמר בהחולץ גר וגיורת שנתגיירו צריכ' להמתין ולא קאמר רבות' גיורת בנשואין בלא בעלה אין זה ראיה לדברי התוספ' כי התם בא לאשמועינן דמקבלי' גר עם הגיורו' ולא חיישינן שיחזור לסורן כמו שכותבין התו' והרא"ש בפ' החולץ שהו' לאפוקי אותו מדרש שאוסר וכן יראה מדעת הרא"ש שכתב בשם הר"ז הלוי וז"ל אבל גיורת ומשוחררת אפי' גדולה לא החמירו בהבחנה דידה למיגזו' זנו' אטו נשואין אבל בנשואין אפי' גר וגיורת צריכ' להמתין משמע להדיא דכ"ש בנשואי' דילה לגבי ישראל אי נמי בא לאשמעי' שמפרישי' אותה מבעלה דלא תימא לא יחמיר כל כך מלהפריש בשלמא גיורת שלא תנשא יראה להחמיר או גבי ישראל היכא דנשאה באיסור אבל להפרש' קשה הדב' שהרי לא נשאה באיסור והיא אשתו ממש אפ"ה קמ"ל דמפריש וכן יראה מלשון הרמב"ם וז"ל שפחה שנשתחרר' וגיורת שנתגייר' ממתיני' צ' יום ואפי' גר ואשתו שנתגייר' מפרישין כדי להבחין כו' ומסתמ' שאמר שפחה וגיורת בנשואי' איירי שהשפחה היתה כב' נשואה בעבדות וכן הגיור' בגיות וכן פירשו המגיד משנה ודייק מדפסק גבי אנוסה ומפותה כר"י ולא כיש גאונים שפסקו כר"י א"כ כ"ש גבי שפחה וגיורת דלא יפסוק כר"י נגד ר' יוסי אלא בנשואין איירי וא"כ אפי' גר ואשתו שנתגיירו יחד כו' שאמ' אח"כ הוא כמו שפי' לא זו שגזרו בנשואין שלא תנשא אלא אפי' להפריש אות' מפרישין ומדלא פסק שמואל כר"י אלא בגיורו' ומשוחרר' אבל לא בשבויה משמע דבשבויה שפיר גזרינן מאחר שהיא בת ישראל מחמירין בה כר' יהודא והנה הריף כתב וז"ל וחזינן למקצת רבואתה דפסקו הלכתא בהא כר' יהודא ואנן לא ידעינן מהיכא קא גמרי לה להאי פסקי דהא קיימי לן דר' יהוד' ור' יוסי הלכה כר"י ואי אמרת משום דקאי ר' יהודא כסת' מתני' דקתני ומפרישי' אותן ג' חדשים שמא מעוברות הן דהא הכא אנוסו' נינהו וקתני מפרישין ליכ' למימר הכי דבהא אפי' ר"י מודה דמפרישין דלא קאמר ר' יוסי אלא באשה מזנה דידע היא ומתהפכת כדי שלא תתעבר אבל מי ידע דמזנה היא כדי שתתהפך ואי אמרת משום דקתני בפ' החולץ וכן שאר כל הנסים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהו להן שלשה חדשים א' בתולות ואחד בעילות וא' אלמנות וא' גרושית ואחד נשואות וא' ארוסות ותני' הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה או שהיה לה כעס עם בעלה או שהיתה חולה או שהי' בעלה חולה זקן או עקרה או אייליני' או קטנה או זקנה או שאינה ראויה לילד כולן צריכו' להמתין ג"ח הני כולהו לא שייכי בהו לא אנוסה ולא מפותה הלכך קשיא לן האי פסק' ולא קמנו על עיקרא דמילת' מהיכ' גמרי לה עכ"ל ובשיט' הלך הרמב"ן ופסק כר' יוסי וכן הסמ"ק והר"ז הלוי כתב דמחמירין כולי האי כר"מ לאסור עקר' וזקנה ושאינה ראויה לילד שכולן צריכין להמתין ואין הלכה כר' יהודא במה שמקיל כ"ש דאין הלכה כר"י בהא שהוא מיקל יותר וחיישינן שמא לא נתהפכה יפ' ועוד דשמואל בלישנ' בתר' לא ס"ל כר' יוסי באנוסה ומפותה דלא קממעט אלא קטנה בת ישראל בזנו' הא גדולה צריכה להמתין ובגיור' ומשוחררת דווקא סבר כותי' הכל כדפי' וכ"פ הרא"ש ואני תמה מה תמה הרי"ף על הגאוני' בפרט שהוא רגיל לפסו' כלישנ' בתר' וא"כ לישנ' בתר' דשמוא' פוסק גבי אנוס' ומופת' דהיינו גדול' בת ישראל בזנו' כר' יהוד' ואין זה נגד מה שפסקינ' בפ' מי שהוציא ר"י ור' יוסי הלכה כר"י היינו היכ' דלא איתמר שום אמור' שפו' להיפ' אבל היכ' דאיתמ' להיפך איתמ' כדאי' התם וא"כ הכא ממילא פסקי' כותיה דשמואל כלישנ' בתר' בכל דבריו וכן עיק' וקבל' הגאוני' קבלה ישרה היא ע"כ נראה מסקנא דמילת' שכל הנשים צריכה להמתין בין בנשואין בין בזנות אבל קטנה בזנות אפי' בת ישראל אינה צריכה להמתין וכן אחר המיאון אבל אחר גירושין ומית' צריכין להמתין וגיור' ומשוחרר' אין צריכ' להמתין בזנות אבל אחר נשואין של גיות צריכ' להמתין ושבוי' צריכה להמתין מאחר שהיא בת ישראל מחמירין בה והיא בכלל כלל הנשים דקא' שמואל וכמו שכתבנו פסק הא"ז שהוא בעל הורא' וכתב הר"ן בתשוב' פלגש המיוחדת לאיש שרוצה לינש' לאחר צריכה להמתין צ' יום אפי' לר"י וכן כתב הריב"ש ועוד כתב הריב"ש שהמזנ' תוך צ' יום לגירושין או לאלמנות אין קונסין אותן מפני שעברו על גזיר' חכמי' שלא תינש' עד צ' יום ואין מענשין אותה אלא מפני הזנות עצמו עכ"ל ופסקנו תועלת למי שסובר הלכה כדברי הריף דאונס ומפת' אין צריכה להמתין וק"ל ועיקר דיני הפרשה משום הבחנה ואיסו' מעוברת ומניקת חבירו נבאר בעז"ה בפ' החולץ שלפנינו:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה