אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק של שלשה עשר › יד

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק של שלשה עשר · יד

יג

דין המגרש אשה והחזירה או המגרש יתומה והחזירה מותרת ליבם קטנה, שהשיאה אביה ונתגרשה והחזירה אסורה ליבם וצריכה חליצה וכן מי שגירש פקחת ונתחרשה והחזירה בחרשותה ומת היא חולצת ולא מתי מתייבמת וצרתה או חולצת או מתייבמת:

מתניתין המגרש את האשה והחזירה מותרת ליבם ורבי אליעזר אוסר המגרש את היתומה והחזירה מותרת ליבם ור"א אוסר ואין הלכה כר"א בתרווייהו קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה דהוי כיתומה בחיי האב והחזירה ד"ה אסורה ליבם ותניא נמי מודים חכמים לר"א בקטנה שהשיאה אביה ונתגרשה הרי היא כיתומה בחיי האב והחזירה שאסורה ליבם מפני שגירושיה גירושי' גמורין ואין חזרת' חזרה גמור' בד"א כשגירש' כשהיא קטנ' והחזיר' כשהי' קטנ' אבל גירש כשהי' קטנ' והחזיר' כשהי' גדולה או החזירה כשהיא קטנה וגדלה אצלו ומת או חולצת או מתייבמת משום ר' אליעזר אמרו חולצת ולא מתייבמת בעי מיני' רבא מרב נחמן לר' אליעזר צרתה מהו א"ל היא גופה גזירה אטו כשהחזירה כשהיא קטנה ואנן ניקו' וניגזור אף צרתה דהוי גזירה לגזירה וכתב הרי"ף וה"ה לצרת של יתומה בחיי האב לרבנן וכתב עליו הראב"ד ז"ל דהא מילתא דלא מחוורא שפיר משום דהא אף לר"א גופיה לא שרינן לצרה אלא משום דהיא גופא גזירה ואנן ניקום וניגזור גזירה לגזירה אבל יתומה בחיי האב בין לרבנן בין לר' אליעזר ערוה היא מן התורה הילכך צרתה נמי צרת ערוה היא ושתיהן חולצת ולא מתייבמת וכתב הרא"ש על דברי הרמב"ם ולכאורה היה נראה כדבריו כדתנן פ"ק כל שיכולה למאן ולא מיאנה צרת' חולצת ולא מתייבמת והאי צרה נמי צרה של ערוה קטנה היא שיכולה למאן ומיהו נוכל לקיים דברי רב אלפס ז"ל דשאני ערוה זו שיש לה היתר לעצמה אם גדלה אצלו הילכך לר' אליעזר דגזר אפילו בגדולה דעלמא אטו יתומה בחיי האב שמא יטעה אדם לומר דקדושי קטנה כלום כ"ש דגזר בצרה דידה אבל לרבנן דלא גזרו אפילו בדידה אם גדלה אצלו כ"ש בצרתה לא גזרו ומתייבמת ופלוגתא היא בירו' בצרת יתומה אליבא דרבנן רב אמר אסורה ר' יוחנן אמר צרת' אסורה ר"ל אומר צרתה מותרת אמר ר' אליעזר חזרתי בין על רבנין דהכא בין על רבנין דתמן ולא אשכחי' בר נש דכוותי' א"ל ר"ל דאמר צרתה מותרת רב המנונא הוי קאי קמיה דרב אחא בר אחא א"ל צרתה מהו א"ל צרתה מותרת א"ר אבא בר ממל מסתברא כמ"ד צרתה מותרת ע"כ וכן דעת הרמב"ם והרשב"א. עוד כתב הרא"ש תמהתי על מה שכתב הראב"ד שיתומה בחיי האב. חולצת הואיל ואסורה ליה מן התורה אי לאו משום דאיכא מאן דלא ידע בגירושין ואתי למשרי יבמה לשוק וסברא גדולה היא והכי אמרינן בפרק החולץ דלמא איכא דהוה בחליצה ולא הוה בהכרזה ואתי למשרי חלוצה לכהן וכן משמע לישנא דמתניתין אסורה ליבם ולא קתני מותרת לשוק והכי איתא בתוס' ומודים חכמים בקטנה שהשיאה אביה וגירשה והחזירה ומת שחולצת ולא מתייבמת ע"כ ודבריו ישרים. והלכתא כוותי' דראב"ד שהיא חולצת ולא כדברי הרמב"ם דס"ל שאף אינה חולצת והוא הדין מי שמגרש פקחת ונתחרשה והחזירה בחרשות ומת שהיא חולצת ולא מתייבמת וצרתה או חולצת או מתייבמת:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה