ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק שישי · מה
דין דאם באה בטענה בעינ' חוטרא ליד' כו' כופין ויוציא ויתן כתובה אם הוא לאחר י' ואפי' היו לו בנים כבר מאשה אחרת ואם היה עקר אפי' בתוך י' כופין להוציא והיכא שאינה באה מחמ' טענה ודאית אין כופין ומ"מ אם אומרת אמחול כתובתי כופין אותו ויחזיר נדוניא וכפיי' דהכא הוא בשוטי' ושם ביארנו דאפי' לאחר י' אם תובעת כתובת' שיש לחוש שמחמת ממון תובעת גט אין כופין להוציא וכן בכל כה"ג שיוכל לתלות תביעת הגט אין כופין:
ההיא איתתא דאתאי לקמיה דר"נ בטענה שאין לה בנים אמר לה לא מיפקדת אפ"ו א"ל לא בעי הך איתתא חוטר' לידה ומרא לקבורה אמר כל כי האי ודאי כפינן ויוציא ויתן כתובה ואיירי לאחר עש' שני' דלא חיישינן תו לעיני' נתנה באחר כגון שאינה תובעת כתוב' אבל אם היא תובעת כתובתה שיש לחוש שתובעת גט מחמת ממון או שיש לתלות בשום דבר אחר למה שואלת גט אין כופין אותו להוציאה אלא כשאין לתלות בשום דבר וכן כתב הרא"ש בתשובה וכן כתב הטור וכתב עוד הטור אפי' בתוך י' אי ידעינן ביה שהוא עקר והיא בא בטענה כופין נמי אותו להוציאה ואיירי בע"כ שיש לו בנים מאשה אחרת מכבר דאל"כ הלא בלא טענתה כופין אותו להוציא משום פ"ו והשתא מ"ש הרמב"ם כשהיא באה בטענה עליו אמרה שאינו יורה כחץ א"כ צריך לפרש אף שיש לו בנים שמא נתקלקל ע"י חולי או איזה מקרה וכן נוטה לשון הטור שכ' ששואלת גט בטענה שאינה ראויה להבנות ממנו כו' וכן נראה עיקר אבל היכא שיש לו בנים ואינ' באה בטענות ודאית אלא בשמא לא זכה להבנו' לא כפינן אותו להוציא וליתן כתובה דשמה היא לא זכתה ומ"מ אם היא אומרת אמחול לו כתובתי רק שיוציאני בגט ובאה בטענה כופין אותו להוציא ויחזיר נדוניי' מה שהכניסה לו בודאי והוא בעין וכופין דהכא כופין בשוטים לפי שנא' להדיא וכ"כ התוס' לעיל בפרקי' וכן הרא"ש וא"ל מ"ש משהה עמו' י' שנים כו' דאין כופין כדפרישית לעיל היכא שבאה בטענה חשבינ' כאיש שיש בו מומין שכופין אותו להוצי' בסוף המדיר ומ"ש הטור שאין להוציא אלא נשא אשה בעבירה והאומר איני זן ואיני מפרנס לאו דוקא קאמר דהא איש שיש בו מומין דפ' המדיר כופין אותו להוציא לכ"ע בשוטי' וזה הוא נמי בכלל ולעיל נמי גבי הבא בטענות כת' הטור לישנא דכופין ומשמע בשוטי' אבל גבי שהה עמה עשר שנים לא כתב אלא יוציא ויתן כתובה וכתב ר"ח והרי"ף דכל הני דיוציא ויתן כתובה לית להו תוספות דלאו לכל מילי הוי תנאי ככתובה אלא מאי שמפרש התלמוד בריש אעפ"י ולא כדברי ר"ת שמשוה תוס' כתובה לכתובה לכל מילי וסיום הרא"ש ובהאי עובדא עבדינן כדברי ר"ת ורי"ף דלא מגבינ' לא מנה ומאתים ולא תוס' אבל לעולם צריך להחזיר הנדונייא שהכניסה לו כמ"ש לעיל בשם הריב"א וכ"כ הטור שיתן לה נדוניות מה שהכניס' לו: