אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק שישי › לד

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק שישי · לד

לג

דין דאשה שמתו לה ב' בעלי' מיתת עצמן בלא שינוי טבע מוחין בידים שלא לישאנה אפי' מי שעבר ונשאה מוציאי' ממנו בגט אבל אם מתו שלא בדרך הטבע אז מוחין אבל בדיעבד אין מוציאין ודין איש שמתו לו ב' נשים מותר לישא שלישית

פסק כתב בנימוקי יוסף וז"ל הא דאמר לר' לג' לא תנשא כת' הריטב"א ז"ל אע"ג דבעי למנסיב איתתא קטלנית ולאחזוקי בנפשיה לא שבקינן ליה דהא אסורה הוא בכלל שופך דם האדם ומנדין אותו בב"ד עד שיגרש וכן ראינו לרבינו שעשה מעשה ע"כ וכן כתב הרא"ש בפ' נערה וז"ל וירא' שכופין אותו להוציא דחמירי סכנ' מאיסור' וכמו שמחויבי' הב"ד להפריש את האדם מן העביר' כך מוחויבי' הב"ד להפרישו שלא יפשע בנפשו ע"כ ולא כדעת הרמב"ם שכ' לשלישי לא תנשא ואם נשאת לא תצא ואפי' אם נתקדש' יכנוס ור"י בר ששת כתב כדברי הרמב"ם וז"ל ונראה לי קצת סעד לזה מדאמרינן בסוף פ' כיצד במתניתי' וכולן שנישאו לאחרים ונתאלמנו או נתגרשו מותרות להנשא להם ואמרינן עלה בגמ' קס"ד מיתה אמיתה וגירושין אגירושין לימא מתני' דלא כרבי דאי כרבי האמר בתרי זימני הויא חזקה כלו' והיכי קתני במתנית' מותרות להנשא להם דהא אע"ג דפקע מינייהו איסו' החשד הרי בא עלי' איסור הקטלני' ומתרצינן לא מית' אגירושין וגירושין אמיתה כלו' הא מיתה אמיתה אעפ"י שנסתלק מהן איסור החשד עדיין אסורות להנשא להם מחמת איסור קטלני' משמע שאין איסור זה גדול מאיסור הראשון וכמו שבאיסור הראשון של חשד אינו אוסר אלא לכתחיל' כדמוכ' הת' ממתנית' גם איסור הקטלנית אין איסורו אלא לכתחילה גם הסכים כן הרשב"א בתשובה ע"כ ואני אומר שאין זה אלא היקש בעלמא ואף הוא פורח באויר דמי הגיד לו שהדיוק הוא מיתה אמיתה שאסורה משום קטלני' שלא נאמר במשנה שאין איסורו אלא לכתחילה דומיא דמיתה אגירושין הנא' במשנה בפרט מאחר שאסור' משו' סכנ' אין ראוי להקל ולחלק בין לכתחילה לדיעבד והאידנא לא קפדי אהא גם לא מחינן בידייהו כתב מהרא"י דלא שפי' עבדי והאריך בתשובה וכתב מאחר שאינו אלא ספק חשש' כדאית' במ"ד הגדול ודייק מהא דאביי דעבד עובד' בנפשיה כו' ואי הוה ודאי חשש' לא הוי סמוך עליה כלל ועוד מעשי' בכל יום שאנו רואים שנשאת לשלישי ומאריכי' ימים ומולידים בנים ובנות ע"כ וא"כ על זה סמכי' עלמ' דלא חיישי לחשש' כמו שאין אנו נזהרי' מכמה מילי דאזהירי רבנן עלייהו משום חשש סכנה משום שומר פתאים ה' וגם אנו מתי מעט וצריכין אנו לישא מאשר נמצאו דשובה רבים שומר פתאים ה' ואעפ"י דלא שייך כולי האי טעמ' דין לת"ח שידע ומכיר בזה ואפי' לאינש דעלמ' קשה הדבר לצדד כל כך ולהתיר מאח' דאיכ' סכנה כדאמרינן בפ' אין מעמידין פירוק' לסכנת' בתמי' אבל אנו נזקקים לדקדק משום עיגונא דנשים ילדות דאיתרע בהו כי הך מילת' אם יהיו אסורים להנש' היה לחוש ח"ו שמא תצאנה לתרבו' רעה כו' ועוד אני מוסיף דאפשר סמכי ארב הונא דאמ' מעיין גורם א"כ אם אחד אינו מת מיתת חולי על ערס דוי כדרך הנהוג אפי' אם שינ' קצת ויצא חוץ לגדר הטבע שלא מת כדרך החולי' יש לתלות ולומר שאין, המעיין גרם ואף לרב אשי סמכו להית' היכ' דמת בשינוי אויר או אם נהרג ונשרף בגזירה עם הצבור כה"ג לא שייך לומר מזלא גורם אלא מכת מדינה כדמוכח בהמקבל כל היכ' דאיכ' מכת מדינה לא תלינן במזל' דגבר' וכן כת' נמי מהרא"י ושוב מצאתי כן בתשובת ר"י ב"ר ששת ומ"מ אני אומר דכל זאת לא מהני אלא שאין מוחין בידו מלהפריש אותו ממנה אבל מ"מ אי מתו שני אנשים מיתת עצמן בלא שינוי טבע כלל מוחי' בידי' ואז אפי' עבר ונשא כפינן אותו להוציא ומ"ש ר"י בר ששת שתלוי בחלוף הנוסחאות הנמצאות בירושלמי גבי הנהו דפ' כיצד דתנן התם דאסורו' לינש' דגרסינן התם בירושלמי קדש אין אומרי' לו שיכנוס אלא שלא יכנס כנס אין מוציאין מידו כך הביא הרמב"ן זכרונו לברכה נוסחת הירושלמי ונראה פירוש' דכל שכנס לגמרי אין מוציאין מידו ואעפ"י שאמרו לו שלא יכנוס וה"ה לקטלנית ומ"מ נוסח' זו תקשי לר"מ ז"ל במ"ש בדין הקטלנית דאם קדש כונס לכתחילה אלא א"כ ירצ' הרב ז"ל להקל בין הקטלנית יותר מאותן שאסור' מפני החשד אם מפני קלות הדבר בעצמו אם מפני שבקטלני' אין מוסיף לעשות איסור כשכונס כיון שכבר קידש דהא ק"ל מזל גורם והרשב"א ז"ל מצא נוסח' אחרת בירושלמי והיא זו קדש כמו שכנס אמרו לו שלא יכנוס וכנס מו מוציאן מידו דכיון שכנס אחר התראה קונסי' ומוציאי' מידו ולפי נוסח' זו י"ל דה"ה בקטלנית דכיון דאשכחן דהיכ' דדיני' דאם כנס אינו מוציא אם כנס אחר התראה מוציאין ה"ה בכל איסור' ומ"מ כיון שיש התחלפות בנוסחת ספיק' הוי ומספיק' אין כופין כו' ואני אומר דלא נראה לי דברי' עיקר לא מיבעי לפי מה שכתבתי דכופין אותו להוציא משום סכנה אפי' בדיעבד אלא אפי' לפי דבריו אין כופין אותו להוציא בדיעבד מ"מ היכא דמחו בידי' הוי כלכתחילה ובודאי גירס' האחרונה עיקר דכל מי שכנס במזיד אחר התראה מוציאין מידו דאל"כ מה הועילו חכמי' בתקנותן כל א' יעביד ויעמיד באיסורו גם בפ' כיצד סי' י"ג כתבתי בשם רש"י והרא"ש שאם עברו פי ב"ד דלא שרינן אפי' בדיעבד:

ואיש שמתו לו שתי נשים כתב הרא"ש בתשובה שאין למנוע מליש' השלישית וכן כתב הטור:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה