אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק שישי › לב

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק שישי · לב

לא

דין נשא אשה ושהה עמה י' שני' ולא ילדה יוציא ויתן כתוב' מנה ומאתים ולא תוספת וצריך לשלם נדונייתא וכופין אותו במילין להוציאו אבל לא בשוטים או ישא אחרת עלי' וכל הדין אפי' היו לו בנים ומתו ומונין י' שני' ממיתת הבנים ואם הפילה מינין י' שנים משעה שהפילה ואם הוא טוען שמכיר בעצמו שאינו ראוי להוליד נאמן ואין כופין אותו לגרש ואם היה הוא חולה או היא או שהיו הכושי' בבית האסורין אפי' היו משמשי' מטותיה' אין עולה למניין י' וכן אם הלך לסחור' באופן שלא שימש אין עולה וכל הדין נוהג גם בדורות הללו וגם בח"ל ושם ביארנו דאם נדר לארץ ישראל ולא עלה אפי' התירו נדרו תולין בעון ח"ל שלא הי' לו להתי' ובזמן הזה אין מקפידין לכוף מי ששהה י' שני' וכן אין מקפידין על הנושא זקינה וקטנה ודין דאם גירשה מותרת לשני ורשאי השני לשהות עמה י' שנים:

מתני' נשא אשה ושהה עמה י' שנים ולא ילדה אינו רשאי לבטל פי' שיגרשנה או ישא אשה אחרת עליה גירשה מותרת לינשא לאחר ורשאי השני לשהות עמה י' שנים הפילה מונה משעת שהפילה ואיירי אפילו היו לו בנים ומתו אפ"ה צריך לגרשה דשמא לא זכה להבנה ממנה כדאי' בברייתא וה"ה היכא שמתו הבני' שמונה מיום שמתו ת"ר נשא אשה ושהה עמה י' שנים ולא ילדה אינ' רשאי לבטל ויוצי' ויתן כתובה דשמ' הוא לא זכה להבנות ממנה והא דקתני יוצי' פי' הרי"ף דכופין אותו להוצי' אפי' בשוטי' ומסקני' התו' והרא"ש כפי' ר"ח דאין כופין אותו בשיטי' אלא כופין אותו במילי' ואומרים שיוצי' ואם לא יוצי' מותר לקרותו עבריין ובריש המדיר פירשתי ומ"מ כופין אותו בדברים אפי' אמרה דיירינ' עמיה בסהדי שלא אתיחד עמו או שהו' אומר כן לא שבקינן ליה עד שיגרשנ' או ישא אשה אחרת עליה וכ' הריטב"א שנראים הדברים שאם הוא טוען שמכיר בעצמו שאינו ראוי להוליד אין כופין אותו לגרש או לישא אשה משום מצות פ"ו דכל המצות כאלו שאין בו הוכחה שעושה דרך מרד נאמן הוא על עצמו ע"כ והא דיוציא ויתן כתובה היינו מכה או מאתיים אבל תוספת לא כדלקמן בסו' פרקי' אבל צריך לשלם לכ נדוני' כמו שנפרש לקמן סי' ל"ח ונחזור לברייתא ואעפ"י שאין ראיי' לדבר זכר לדבר מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ללמדך שאין ישיבת ח"ל עולם לו מן המנין לפיכך היה הוא חול' או היא חולה או שהיו שניהם חבושים בבית האסורים אין עולין להן מן המניין והרמב"ם כתב אפי' הולך לסחורה שאינה מן המניין ויפה כ' דכל היכ' שלא שמש עמה איני מן המניין ולא איצטריך לאשמועי' חלה כו' או חבושים בבית האסורים אלא לאשמועינן דאף שמשמשין את מטותיהן אפ"ה אינ' עולה מן המניין כמ"ש הרא"ש לקמן וכן ביאר הטור להדיא וכן הוא בירושלמי דאם הלך למד"ה דאינו מן המניין ומסיק לקמן דאין חילוק בין ימים הראשונים ששנותיהן מרובי' או לפי דורות שלנו וכ' הריב"ש על אדם שאין לו בנים ורצה לישא זקינה בת צ' שנים לשם ממון שורת הדין שב"ד מונעין אותו מלישאנה אבל מה נעשה שלא ראינו מימינו ולא שמענו מכמה דורות ב"ד שנזקק לזה לכוף ולהוצי' באשה ששהתה עם בעלה י' שנים ולא ילדה או שהיא זקינה ואף אם אין לו בנים וכן לא ראינו ב"ד שנזקקו למחות למי שנישא קטנה ואע"פ שדינה שוה לזקנה כמו שכתב הרמב"ם כו' עד ולזה אם היו ב"ד נזקקין לדקדק בשורת הדין הגמור בעניין זיווגם ובאו לכפותם היו צריכין לכפות את כולם ורוב הנשים הבאות בימים היו יוצאות ונוטלת כתוב' וליכ' כתובה דלא רמו בה תיגרא ותרבה הקטטה והמריבה ולזה העלימו חכמי הדורות עיניהם בענייני הזיווגים שלא למנעם ואצ"ל שלא להפרידם כל ששניהם רוצים ואין בנשואין ההם משו' ערוה ולא משום איסור מצוה ולא משום קדוש' עכ"ל וכ' הרא"ש יש רוצים לומר דהאי דינא דשהה עמה י' שנים כו' אינו נוהג בח"ל דתלינן בעונש דירת ח"ל כדאשכחן גבי אברהם שישיבת ח"ל לא עלתה לו מן המניין ולא מסתבר כלל להורות כן שיבטל אדם מפ"ו בסברא רעועא זו דהא חזינן רובא דאינשי שפרין ורבין בח"ל ולא' מני אלף שלא זכה לבנות מאשה אחת ניתלה לו בעונש דירת ח"ל לפוטרו מפ"ו גם דוחק הוא לומר דכל אלו אמוראין דבבל דשקלו וטרו בהאי דינא כולן לבני א"י שקלו וטרו ולא להם ורב אבא בר זבדא דאמרי אי זכאי ה"ל מקמיית' מבבל הוה דאיעקר מפירקיה דר"ה ומה שלא עלתה לאברהם ישיבת ח"ל לפי שצוה לו המקום לך לך מארצך אל הארץ אשר אראך ונתעצל ולא הלך ואף משבא לארץ חזר לחרן וע"ז נענש ומזה אנו למדין שאם היה הוא חולה או היא חולה ואיהו משמשין את מטותיהן וראוי' להתעבר אלא שאינם בריאי' כשאר בני אדם וכן חבושין בבית האסורין ושמשו בבית האסורי' אנו תולין העין שגרם להם להיותם חולים או חבושין בבית האסורין ג"כ מנעם מלהוליד כמו באברהם שמנען העון מלהוליד דאת"ל שהחולי מנעם מלשמש או מלהוליד צריכ' למימר שלא יעלה מן המניין ע"כ ואני אסייע לו מלישנא דבריית' דאמר ללמדך שאין ישיבת ח"ל עולה לו מן המניין ולא אמר שאין ישיבת ח"ל עולה מן המניין אלא ש"מ דוקא לאברהם הוא דלא עלה ולא כדעת הריטב"א שכ' שאם עלה אדם מח"ל לא"י שלא יעלה לו מן המנין שדר בח"ל ואפי' דר כמה שנים כי אולי בזכות הארץ יבנה כו' וז"א כי לא מצינו שזכו' האר' גרם אלא עון ח"ל גר' ודוק' לאברה' ולא לאינך כדפרישי' ומ"מ אני אומר אי שנדר לעלות לא"י ולא עלה אפי' התירו לו ע"י פתח וחרטה אומרים שמא העון גרם לו דמצוה רבה היא ולא היה לו להתיר:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה