אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק שישי › כו

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק שישי · כו

כה

דין דאין זונה אלא מחייבי כריתות או מיתת ב"ד והיינו ללקות עלי' אבל פסולה לכהונה אפי' מחייבי לאוין וחייבי עשה וגם איילונית ועקרה וזקנה:

מתני' כהן הדיוט לא ישא את האיילונית אלא א"כ יש לו אשה ובנים ר' יהודא אומר אע"פ שיש לו אשה ובנים לא שא את האיילוני' שהיא זונ' האמור' בתורה וחכמים אומרי' אין זונה אלא גיורת ומשוחרר' ושנבעלה בעילת זנות ומפרש תלמודא הא דקתני לא ישא את האיילונית כו' היינו משום פריה ורביה ולא שנא כהן ולא שנא ישראל אלא משום דקא בעי למיתני ר' יהודא אומר אע"פ שיש לו אשה ובני' לא ישאנה שהיא זונה האמור' בתור' דאזונ' כהנים הוא דמיפקדי' אבל ישראל לא מיפקדי משום הכי תנא נמי רישא כהן (ובפלוגתא דנעשי' זונה אייתי בסוגיא האי בריית' דתניא זונה כשמה) פירש"י שטועה מבעל' וזינתה וזינתה תחתיו דברי ר"א ר"ע אומ' זונה זו מופקרת ר' מתיא בן חרש אומר אפי' הלך בעל' להשקות' ובא עליה בדרך עשאה זונה ר' יודא אומר זונה זו איילוני' וחכ"א אין זונה הלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות ר"א אומר פנוי הבא על הפנוי' שלא לשם אישו' עשאה זונה אמר רב עמרם אין הלכה כר"א ופירש"י נבעלת בעילת זנות כל ביאה פסולה כגון נתין וממזר או שאר חייבי לאוין וכן דעת הרמב"ם אבל התו' והרא"ש כתבו דאין זונה אלא מחייבי כריתות או מיתת ב"ד דלא תפסי קידושין וה"ה נכרי או עבד אבל כל שאר חייבי לאוין לא הוי זונה ופסק הרא"ש דכן הלכה כחכמים וכן דעת הרי"ף ומדברי הטור יראה דבכל שאר חייבי לאוין אינו פסולה לכהונה כלל ז"ל אבל הבא על חייבי לאוין אפי' חייבי לאוין דשא' לא עשאה זונה כיון דתפשי בהו קידושין חוץ מהבא על יבמה שעשא' זונה דאיהי נמי לא תעשי בה קידושין לפיכך נעשית זונה בביאת זר והרמב"ם ז"ל כת' הנבעלת לאחד מחייבי לאוין השוי' לכל ואינ' מיוחדי' לכהני' או מאיסורי עשה עשא' זונה וא"א ז"ל כ' כסברא ראשונ' והנבעלת לבהמה לא עשאה זונה עכ"ל ולא נהירא כלל שהרי הרי"ף והרא"ש פסקו בפ' אלמנה לכ"ג כת"ק דאמר גר עמוני מצרי ואדומי כולן פוסלין בביאתן מן התרומה ואף מן הכהונ' חוץ ממחזיר גרושתו דלא הוי זר אצלה מעיקרא אלא צ"ל נהי דלאו שם זונה עליה למלקי עלה משום זונה אלא היכא דלא תפסי בה קידושין אבל מ"מ פוסלין כל אינך בביאתן ונעשית חללה ודווקא זונה שהוא לשון הפקר והיינו ביאה שאין קידושין תופסין בה כדפי' תו' פרק החולץ וכן משמע בפרק כל האסורי' דאין שם זונ' אלא מכה"ג וזהו לשון הסמ"ג וגם בנבעלה לחייבי לאוין אע"פ שאינו זונה הואיל ותפסי בה קידושין מוכיח בפ' אלמנה שאסור' לכהן מזה המקרא דכתיב ובת כהן כי תהיה לאיש זר כו' וזו היא סברת הראב"ד ומ"מ אין הלכה בכל הני תנאי דפליגי בברייתא אחכמים ושרי אפי' לכהן דלא קרינ' בהו כי תהיה לאיש זר וגו' אכן יפה דברי הסמ"ג שכתב נהי דהלכה כחכמי' דאין חלל אלא מאותו שהזכירו אבל מ"מ חוששין בכולן להחמיר מדאמר אין הלכה כר"א דאמר פנוי הבא על הפנויה משמע הא כל אינך חוששין להחמיר ושלא להשיאנה לכהונה אבל מ"מ תימא על הטור שלא כתב חילוק זה דאסור' לכהן שוב מצאתי בטור מדויק שכתב בסי' ז' וז"ל הוא מדברי הרמב"ם נכרי ועבד הבא על בת ישראל אעפ"י שהולד כשר לבא בקהל פגום הוא לכהונה והיא נתחללת בביאתו וכן גר עמוני ומואבי מצרי ואדומי כותי ונתין וממזר שבא על בת ישראל הולד פגום והיא נתחללה בביאתו ע"כ והאי פגו' דקאמר הכא לאו בפגום דקאמר גבי נכרי ועבד הבא על בת ישראל דפגום לכהונה דקאמר אם היא בת שאסורה לכהן אבל פגום דהכא פסול לבא בקהל קאמר ולפסול את הבת במצרי שני או בגר עמוני ומואבי אינו פוסל כאשר נכתב לקמן בפ' הערל:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה