ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק שישי · כ
דין כ"ג שקידש את הקטנ' ובגר' תחתיו בימי אירוסי' לא ישא אותה:
בעא מיניה רבי חיי' בר יוסף משמואל כהן גדול שקדש את הקטנה ובגרה תחתיו בימי אירוסין מהו והוא אשה בבתוליה יקח כתיב הכא קיח' דקידושין בעינן או קיחה דנשואין בעינן א"ל תניתוה אירס את האלמנ' ונתמנה להיות כהן גדול יכנוס שאני התם דכתיב אשה הכא נמי כתיב אשה אחת ולא שתים ומה ראית הא אישתני גופ' והא לא אישתני גופה ופי' רש"י שאני התם דכתיב אשה היינו כי אם בתולה מעמיו יקח אשה והאי אשה קרא יתירא הוא ומרבינן מינה לקמן בפירקי' דאם אירס אלמנה ונתמנה להיות כה"ג יכנוס אחת ולא שתים תירוצא הוא אחת יש לך לרבות ולא שתי' הא אישתני גופה בוגרת נשתנ' גופה מן האירוסין לנשואין אלמנה לא נישתנת גופה ע"כ. והרמב"ם פסק שכ"ג לא ישא ב' נשים ואין לו הכרע כלל מהא דיומא דאמר ביתו אמר רחמנא ולא שתים דזהו איירי דוקא בי"כ וכמו שהשיג הראב"ד ואדרבה דלשם יראה להדיא שמותר בשתי הנשים אלא לפני י"כ מגרשה השניה על תנאי כדאית' התם והמגיד משנה כתב רבינו מפרש הסוגיא שהזכרנו בע"א וז"ל ומקשינן הכא נמי נדרוש מדכתיב והוא אשה לרבות דהוי מצי למכתב בתולה יקח דהא השתא לא הוה סבר למידק אשה ולא קטנה כדדייקינן לקמן דהא כ"ג שקידש את הקטנה קאמר ודחה אשה אחת ולא שתים כלומר האי והוא אשה לא לרבויי אתא אלא למעוטי אתא ולומר אשה אחת הוא נושא ולא שתים ואמ' ומה ראית לאוקמי ההוא דכי אם בתולה מעמיו יקח אשה דהוא לרבות אירס את האלמנ' בעודו הדיוט והוא אשה למעט ודחה הא אישתני גופ' פי' בוגר' אישתני גופה ויהיה דעת רבינו דאע"ג דס"ל כהאי ברייתא דלקמן דאמ' בתולה מעמיו יקח אשה יכול בקטנה ת"ל אשה וכמו שכ' למעלה שאינו נושא את הקטנה מ"מ כיון דחזינן דבגמרא דרשינן מיני' אינו נושא שתי נשים קיימ' לן נמי הכי והוצרכתי לזה מפני שלא מצאתי מקום אחר שיצא לו זה לרבינו ע"כ והעבוד' שנבהלתי על דבריו כי אחד מן התלמידי' השוגי' לא יפרש סוגי' דתלמוד' כן להוציא פשט התלמוד וסוגייתו מדרכו גם להדיא מסקינן לקמן גבי קרוב' אחת ולא שתים ופירש"י אחת יש לך לרבות ולא שתים ומה אעשה עם המשובש בעל מגדול עוז שכת' שאף רש"י כיון לפירושו והוא ממש היפך פירושו ומה יפה דברי המ"מ שאמר שנדחק לפירוש זה ועוד הלא דרשינן בבתול' לקמן וא"כ לא היה יכול לכתוב בתולה וא"כ בהכרח מוכרח לכתוב אשה ואין לנו אשה יתירה אלא האי אשה בתרא כדפירש"י ועוד לישנ' דמה ראית בכל התלמוד משמע מה ראית שלא להפך הדברים ולפי פירושו צ"ל מה ראית ששניהם לא יבאו לרבות וא"כ לא הוה ליה למימר ומה ראית אלא ואימא האי נמי לרבוי אתא או מ"ש הא מהא ועוד סתור הוא מעצמו מאחר שאתא למעוטי קרא קטנה לפי דבריו א"כ מנ"ל למעוטי שתים דדילמ' תלמוד' אליבא דר' חייא בר יוסף דלא ממעט את הקטנה הוא דדריש אחת ולא שתים אבל לפי דברי הבריית' דממעט קטנה מנ"ל הא והמ"מ בא לדחות וליישב כמו שכתב כיון דחזינן בגמר' כו' ויגע ולא מצא דס"ס מנ"ל כן מאחר שאינו לפי האמת אליביה אלא שגגה היא מלפני השליט וגופה דהאי דינא לא איתפשט ואזלינן לחומרא שלא ישא אותה כשנתבגרה אח"כ וכן כתב הרמב"ם והסמ"ג: