אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק שישי › יא

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק שישי · יא

י

דין הבועל בעילות איסור באבר מת או סריס חמה שהכניס האכב בידו אין בו כרת ולא מלקות אבל פוסל מן התרומ' וב"ד מכין שניהם מכות מרדות ודין הבא על ערוה במתעסק חייב וכן הבא על הטריפה אע"פ ששחט ב' סימני' חייב עד שתמות או שיתיז את ראשה:

כתב הרמב"ם בפ"ק דביאה וז"ל כל הבא על ביאה אסורה בלא קישוי אלא שהיה האבר שלו מדולדל כמו אבר המתים כגון החולה או מי שנולד כך כגון סריס חמה אע"פ שהכניס את האבר בידו אינו חייב לא כרת ולא מלקות ואין צריך לומר מיתה שאין זו ביאה אלא פוסל הוא מן התרומה וב"ד מכין שניהן מכות מרדו' הבא על הערו' מן העריו' במתעס' אעפ"י שאין כוונתו לכך חיי' וכן בחייבי לאוין ובשניות אבל הבא על הערוה מן העריות והיא מת' פטור מכולן ואין צריך לומר בחייבי לאוין שהוא פטור והבא על הטריפה או ששכב עם בהמה טרפה חייב חי היא אעפ"י שסופה למות מחולי זה ואפי' שחט בה שני סימנים ועדיין היא מפרכסת הבא עליה חייב עד שתמו' או עד שיתיז את ראשה עכ"ל. והנה מה שכתב שאפי' באב' מת פסול מן התרומה כתב המגיד משנה שהוא מגמר' דפרק ארוסה דמסכת סוטה דאמרי' שחוף מקנין על ידו ופוסל מן התרומה ופירש"י שבשרו נשחף וכלה ואין בו כח וסבר הוא שאף אין בו כח לתשמיש לשמש באבר חי ותימא א"כ למה מקנין על ידו מאחר שאינו ראוי לתשמיש ולביאה ממש וא"ל דבקפיד' הבעל תלוי הלא מסקי' הכא והת' למעוטי גבי סוט' קינוי דרך איברי' ולא תלוי בקפידת הבעל כלל ודוחק לחלק בין קפידה תשמיש איברים לקפידת תשמיש באבר מת שהרי צריך קרא למעוטי תשמיש דרך איברים שאינו קרוי ביאה אף שכבר איתמעט אבר מת כמו שפי' לעיל אלמא דלא גרע מתשמיש אבר מת וא"כ כי היכא דגבי דרך איברים אין מקנין ה"ה גבי אבר מת ועוד א"כ למה כת' שפוסלה מן התרומה הלא אף שנאסר' על בעלה שהרי מקנין עלי' אלא בע"כ צריך לומר דשחוף דהתם יכול לשמש באב' חי אלא שאינו משמש כדרכו שיכול להזריע כמו שפי' ר"ח אלא בודאי מצא בתוספ' אחת ופוסל' מתרומ' מדרבנן שהרי סוף נבעלה ונהנית מביאת עבירה ונתגלה מקורה. ודין המתעסק הוא בפר' ד' מיתות המתעסק בחלבים ועריות חייב אבל מה שכ' בין חייבי לאוין כו' קשה להבין וז"ל המ"מ וכבר נתבאר פרק ראשון מהלכות שגגות שהמתעסק הוא כגון נתכוון לאשתו ונזדמנ' לו אחותו ויש מפרשים שלא נתכוון לביאה ובא עליה ופשוט הוא שכל זה אינו אלא לענין קרבן אבל לענין מלקות או מיתה אין חיוב בלא מזיד והתראה כנזכ' למעלה וא"כ מה שנמצ' בכאן בספרי רבינו וכן בחייבי לאוין ובשניות הוא טעו' סופרים שהרי חייבי לאוין שוגגין פטורין הן מכלו' כנז' למעלה וכ"ש בשניות שהן מדבריהם ואי אפשר ליישב לשון זה בשום פנים וכן כתב בהשגות א"א חייבי לאוין לא ידעתי למה קרבן אין כאן ע"כ. ואל תשגיח בדברי המגדול עוז הלא כבר גליתי דרכו בפרק החובל סי' י'. ודין הבא על הטריפה כו' שכתב הוא בפרק אלו הנשרפים:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה