ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק שישי · טו
דין אשת ישראל שנאנסה אסורה לכהונ' ואינה לוק' ומותרת לבועל:
אמר ר"ש אשת ישראל שנאנסה אעפ"י שמותר' לבעלה אסורה לכהונה ופי' הרא"ש והוא מדברי ר"י בסוף ד' אחין משום דתלת ונטמאה כתיבי בקרא בסוטה ודרשינן חד לבעלה וחד לבועל וחד לתרומה ונטמא' קמא דאיירי בבעל קאי אוהיא לא נתפשה לומר לך באונס שריא לבעלה אבל ונטמא' בתרא דנפקא לן איסור תרומה וכהונה לא קא אוהיא לא נתפשה ויש לאסור בכל ענין דכיון דאשכחן אשת כהן אפי' באונ' אסור' מעת' אפי' באש' ישראל אין לנו לחלק בין אונס לרצון פסול' לכהונה מיהו ונטמאה דגבי איסור בועל אע"ג דנמי לא כתיב אוהיא לא נתפשה יש לחלק בין אונס לרצון דלא מסתבר לאוסרה לבועל כשהיא מותרת לבעל. עוד כתב הרא"ש ומה שפירשתי שאין בה אלא איסור עשה מונטמא' היינו אי לא שייך בת כהן כי תהיה לאיש זר באשת איש בחייבי כריתו' ע"י קידושין משום דלא הוי זר אצלה מעיקרא אבל אי שייך בהו כמו שכתבתי בפ' החולץ אז ניחא דפסולה לכהונה מהאי קרא מובת כהן כי תהיה לאיש זר וגו' וכהן הבא עליה לוקה מק"ו מגרושה דשרי' בתרומה ואסורה לכהן וגלוי מלתא בעלמא הוא כדאי' לקמן בפ' אלמנ' עכ"ל ודע' הרמב"ם אינו כן דאינו לוקה באשת ישראל אלא באשת כהן וכדמשמע מרבה דלקמן וכן דעת הטור וכן נראה דאפי' לפירו' ר"י שאף העריו' הן בכלל לא תהיה לאיש זר וגו' מ"מ מסתבר לומר נהי דאסור' לאכול בתרומ' ס"ס לא נעשי' בביאה זו לא זונה ולא חלל' ואיסור כהונ' בודאי תלוי בזונה וחללה או בטומאה בזונה שהיא ביאת, הפק' לא שייך לומ' באנוסה דאסורה לכהן מכח ק"ו דתרומה א"ל שנבעלת ברצון וא"כ השתא דליכא זונה ולא חללה אין עליה אלא איסור טומא' בעשה ואינו דומה לגרושה שאינו תלוי בביא' שהרי אפי' נתגרש' מן האירוסין אסורה לכהונה אבל מה שתלוי באיסור ביאה אין סברא לאוסרה בביאת אונס כלל: