אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק שביעי › יב

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק שביעי · יב

יא

דין מי שזינה עם פנויה או עם א"א אם הוא מודה פוטר מן החליצה ומן היבום וכ"ש שזוקק ליבום אם מת לו אחיו:

פסק כתב הטור בשם הרמב"ם וז"ל מי שזינה עם פנוי' או עם א"א ונתעבר' ואמרה זה העובר ממנו הוא אפי' הוא מודה לה אעפ"י שהוא בנו לענין ירושה הרי זה ספק לענין יבום שכמו שזינת' עמו כך זנתה עם אחר ומאין יודע שזה בנו ודאי והרי אין לו חזקה לעולם ספק הוא להחמיר דנין בו ולא מתייבמת ע"כ ומ"מ הרא"ש ז"ל כ' בתשו' כלל פ"ב על א' שהי' לו משרת' בביתו והיתה מיוחדת לו וילדה ואמר שהוא בנו שפוטר את אשתו מן היבם ואעפ"י שלא רצה ליכנס למילה כשמלוהו והביא דברי הרמב"ם וכתב דבריו תמוהין מאחר שקורהו ספק למה כת' שיורשו ומוציא הממון מחזקת היורשים הודאין אי משום שהאב נאמן על בנו כר' יודא א"כ לעניין חליצה נמי יהא נאמן ואז לפי דבריו בנדון זה שהיתה מיוחדת לו בביתו וילד' ואומר שהוא בנו אפשר דבכי האי גוונא לא קאמר שתחלוץ כי הוא לא כת' אלא זכות באקראי פנויה דומיא דא"א ע"כ ולי נראה דעיקר טעמו של הרמב"ם דאזיל לשיט' דאין הלכה כר' יהודא שהאב נאמן על בנו אלא לענין בכורה כדברי ה"ג והיינו לענין ירושה וה"ה שנאמן נמי בלי בכורה שהוא בנו כדי ליורשו אבל אינו נאמן כלל לומר עליו שהוא ממזר וכן לעשותו בן גרושה וחלוצה וה"ה שאינו נאמן נמי לומר שהוא בנו כדי לפטור את אשתו מן היבום היכא דאיכא קצת סברא כנגדו לומר כשם שזינתה עמו אבל לפי מה דק"ל כרוב המחברים דאביו בכל ענין נאמן על בנו ואפי' לפוסלו ולהוציאו מחזקת כשרות וכאשר נכתב אי"ה בפ' עשרה יוחסין כ"ש שנאמין עליו שהוא בנו ופוטר שפיר מן החליצה ומן היבום וכ"ש שזוקק ליבום אם מת לו אחיו:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה