ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק שביעי · ז
דין העובר והיב' והאירוסין והחרש ובן ט' שנים ויום א' פוסלין ולא מאכילים גר עמוני ומואבי מצרי ואדומי כותי נתין ממזר וחלל אפי' ספק בן ט' פוסלין והיינו כשבא לפנינו והוא ודאי בן ט' אלא שנסתפק אם היה בן ט' בשעת ביאה אבל אם גם כשבא לפנינו ספק הוא אינו פוסל ודין נפל הבית עליו ועל אשתו שחיא בת אחיו צרתה חולצת ולא מתייבמת:
מתני' העובר והיבם והאירוסין והחרש ובן ט' שני' ויום א' פוסלין ולא מאכילין ספק בן ט' כו' ספק שאינו פי' הוי נמי כבן ט' ספק הביא שתי שערות ספק לא הביא פי' פוסל לעניין אירוסין כגדול נפל הבית עליו ועל בת אחיו פי' שהיא אשתו ואינו ידוע איזה מהן מת תחילה צרתה חולצת ולא מתייבמת ומפרש תלמודא למתני' העוב' אי בת כהן לישראל פסול לה בנעוריה פרט למעוברת אי בת ישראל לכהן לא מאכיל לה ילוד מאכל שאינו ילוד אינו מאכיל והיבם אי בת כהן לישראל פסיל לה ושבה אל אביה פרט לשומרת יבם ואי בת ישראל לכהן לא מאכיל לה קנין כספו אמר רחמנא והאי קניין דאחיו הוא והאירוסין אי בת כהן לישר' פסל לה דקני לה בהוויי' דכי תהיה אמר רחמנא ואי בת כהן לישראל לא מאכיל לה מ"ט משום דעולא דאמר דבר תורה ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומ' טפם אמרו אינו אוכלת בתרומה גזירה שמא ימזגו לה כוס בבית אביה ותשקה לאחיה ולאחיותי' והחרש אי בת כהן לישרא' פסיל לה דהא קניא בתקנתא דרבנן ואי בת ישראל לכהן לא מאכיל קנין כספו אמר רחמנא והאי לאו בר קניין הוא בן ט' ויו' א' כו' קאי אהנך פסולי' דפוסלי' בביא' כבן ט' כו' וכדתני' בן ט' ויום א' גר עמוני ומואבי מצרי ואדומי כותי נתין חלל וממזר שבאו על הכהנת ועל הלויה ועל הישראלית פסלוה ולא דווקא פסול קהל אלא אפי' פסול כהונה כגון חלל פוסלין בביאתן ומ"ה תני בסיפא משנה יתירה כל שאינ' ראוין לבא בישראל הרי אלו פוסלין לאשמועינן דהכי איירי אפי' בחלל וספק בן ט' דפוס' בביאתו פי' התו' דאיירי בשעה שבא לפנינו הוי ודאי בן ט' אלא שהיה ספק כשבא עליה דלא מוקמינ' לית אחזקה קמיית' אלא אזלינן בתר השתא דחזקה קמייתא איתרע ליה אבל אי הוי אף ספק בשעה שב' לפנינו אוקמינ' אחזקה קמיית' ואינו פוסל מתרומה א"ל מכהונה דלא אוקמינ' אחזקה ביוחסין: