אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק רביעי › נב

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק רביעי · נב

נא

דין אין מקיימין עבדים שאינן מלין אא"כ קנה בין השמשות או בדמתני עמו נכרי שלא למולו ובלבד שיהי' כגר תושב ושם ביארנו דהאידנא מותר לשכור נכרי לזמן ידוע ואפי' קנאו ממש אין בו דין עבדות וא"צ גט שחרור:

ת"ר מקיימין עבדים שאינ' מלין דברי ר' ישמעאל ר"ע אומר אין מקיימין פי' כיון שצוה המקום למול את עבדי' אסור לקיימ' בלא מילה והא דכתיב וינפש בן אמתך שהוא בבן ערל מדבר כדלקמן בברייתא איירי כשקנה בין השמשות שלא הספיק למולו א"כ איירי בדאתני נכרי עמו בשעת קנייה כדי שלא למולו דהקרא בסתם עבד הוא דאזהר רחמנא אבל עבד זה שידע בו רבו שאינו רוצ' לקבל כלל מסתפ' מיני' שלא יכשל אותו בשום דבר איסו' ושרי כדשלח רבין משמי' דר' אלעי וכ' הרמב"ם דוקא שהתנה עמו שלא למול ולהכניס בדת יהודי' אלא שיהיה כגר תושב לקבל עליו ז' מצות שהוא נהרג הא לאו הכי אסור ונראה בודאי יפה כת' בזמן שידינו תקפה שאסור לקיים אותו כל זמן שאינו מקיים ז' מצות שהרי הוא נהרג עליהן אבל האידנא אפי' נכרי ממש שרי לשוכרו לזמן ידוע ואפי' אם קנאו ממש אין דין עבדות עליו שצרי' גט שחרור לפי שהתורה לא התירה עבדות של אומות לישראל אלא שיכנס בדת יהודית במקצת או יהיה כגר תושב ועוד כתב ואין מקיימין עבד אלא בזמן שהיובל נוהג והיינו לפי סברתו שכ' אין מקבלין גר תושב בזמן הזה אפי' רוצה לקבל כל התורה חוץ מדקדוק א' אין מקבלין בינינו אלא שיה' כישראל ממש או בתור' עבדות ונוהג כל מצות הנוהגים בעבד והראב"ד השיג ואמר נהי דאי' בספרי דאין מקבלין גר תושב בזמן הזה אלא בזמן שהיובל נוהג היינו להיות בו דין גר תושב להקל ולהחמיר כפי דינו אבל אי אתני שלא למול ולטבול אפי' בזמן הזה מותר לקבלו ולשעבד בו ואני כבר פירשתי סברת הרמב"ם נהי דשרו לשכרו לזמני' ולשני' אבל להיו' בו דין עבד א"א בזמן הזה אלא בקבלת דת עבדות או בזמן היובל וקבלת דת בני נח שהוא גר תושב ועוד מסיק בסוגיא אמר ריב"ל הלוקח עבד מן השוק ולא רצה למול מגלגל עמו כל י"ב חדש וחוזרו ומוכרו לנכרי אמרוה רבנן קמיה דרב פפא כמאן דלא כר' עקיבא אמר להו רב פפא אפי' תימא ר' עקיבא ה"מ היכא דלא פסקא למלתי' אבל היכא דפסקא למילתיה פסקא ורבו ביה המפרשי' רש"י פי' בשם רבותיו דהא דאין מקיימין היכא דלא פסקא למילתי' שלא פסקא מנכרי שלא נתרצה מעולם להתגייר אבל היכא דפסקא למילתיה בשעת לקיחה ונתפייס להתגייר ואח"כ חזר בו מגלגלין עמו שמא יחזור ויתרצ' עוד פי' ה"מ דאין מקיימין היכא דלא פסקא למילתיה שקיימו סתם אבל היכא דפסקא למילתיה דאמר ליה אנא אגלגל עמך י"ב חדש ואם לא תמול אמכו' אותך מות' דהוי גביה כשכיר בעלמא ורב האי פירוש הני מילי דאין מקיימין היכ' דלא פסקא למילתא שלא אמר בפירו' שאינו רוצה למול אלא נתרצה למול ודוחה מיום אל יום דשהוי מצוה לא משהינן אבל היכא דפסק למילתיה שלא למול אינו חייב למולו בעל כרחו ומגלגל עמו י"ב חדש אולי יתרצה והרא"ש הביא הני פירש"י ולא הכריע ולפי הסברא נראה שפי' המחוור הוא פי' שני של רש"י דאינו אסור לקיימו אלא בסתם אבל כל היכא דפסק' למילתיה ומגלגל עמו שר' להתקיי' עד י"ב חד' וזהו דע' הרמב"ם שכתב סתמא שמגלגל עמו עד י"ב חודש ולא הזכיר שום חילוק מכל הני חילוקא דפסק למילתי' משום דס"ל דריב"ל סתמ' קאמר דכל היכא דמגלגל עמו דהיינו פסקא למילתי' שרי עדי"ב חדש בלי פלוג וכן עיק' ואין להקשו' מה צריך לגלגל עמו ימהלנו ויטבלו בע"כ כמו שפסקנו לעיל דלכ"ע יכו' לכפותו כתבו התו' והרא"ש אחריהם דתקנ' דרבנן היא שלא יכשול את רבו באיסו' והיתר כיון שאינו רוצה לקבל עליו עול מצות ועוד מכח סבר' אינו נכון לחייבו במצות מאחר שאינו רוצה לשמרם לעניין קבלת העבד לדת יהודית וכתב הרמב"ם וז"ל העבד הנלקח מן הנכרים אין אומרים לו מה ראית שבאת אלא אומרי' לו רצונך שתכנס לכלל עבדי ישראל ותהיה מן הכשרים או לא אם רצה מודיעין אותו עיקרי הדת ומקצ' מצו' קלו' וחמורו' עונשן ושכרן כמו שמודיעין את הגר ומטבילין אותו כגר ומודיעין כשהו' במי' ע"כ והיכ' שמלו והטבילו' וחוז' לגיותו מצאתי כתוב תשוב' לגאון עבד שמלו רבו וחזר לנכרי וחזר ישראל וקנאו ממנו כיון שנימול ונטבול לשם עבדות פעם ראשונה והכניסו תחת כנפי השכינה אעפ"י שחזר אינו חוזר לעבדותו והרי הוא כישראל משומד שא"צ טבילה אלא מלקות ע"כ ואנו נוהגין שמשומד צריך טבילה מחמת איסור ועבירה שבידו כדמוכח בירושלמי' מעשה בריבה אחת שנשבית לבין הנכרים וכשפדאוה הטבילוה על מה שהאכילוה איסורין וכן פסק בנימוקי יוסף ישרא' שחטא ועשה תשוב' צריך טבילה משום מעלה דרבנן כו' ומ"מ שמעת מיניה שאינו חוזר לעבדות אלא נעשה ישראל גמור כשחוזר לתשובה ואף קודם חזרתו הרי הוא כישראל משומד וקדושיו קידושין:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה