ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק רביעי · מא
דין גיורות שלא טבלה לשם גירו' רק טבלה לנידתה וכן גר שטבל לקריו עלתה לו טבילה גם לגירות:
עבדיה דר' חייא בר אמי טבלה לההיא נכרית לשם אנתתיה אמר רב אשי יכילנא לאכשורי בה ובברתה בה כדרב אסי דא"ר אסי מי לא טבלה לנדותה בברתה דאמ' ריב"ל נכרי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר ההוא דהוו קרו ליה בר ארמתא א"ר אסי מי לא טבלה לנדותה ההוא דהוו קרו ליה בר ארמא' אמ' ריב"ל מי לא טבל לקרייו והקשו בתו' והרא"ש אחריה' והלא אמרי' לקמן דגבי גר צריך ג' משפט כתי' בי' וא"ל דאין אדם טובל ביחידי ודרך ליקח אחד עמו שיראו שטבל עצמו כראוי ותניא כמ"ד דאמר בסנהדרין דבר תורה אפי' חד נמי כשר ונאמר דאף הכא נמי מכשי' בחדא מ"מ אין דרך הנשים שילכו עמהן שום איש לראות הטבילה ואשה פסולה לדון מאחר שפסולה להעי' ודבור' דנה ע"פ הדיבור או הית' מלמד' לאחרי' וצ"ל דבר הידוע לכל לא בעינ' ב"ד כגון הכא שידוע לכל שטבל כאלו עמדו שם ב"ד דמי ואף שטבילת נדה אינו אלא בלילה וגר אין טובלי' בלילה היינו לכתחילה אבל בדיעבד הוי טבילה דעיקר, קרא אקבלות מצות קאי ועוד אפי' משפט דנין ביום וגומרי' בליל' והטביל' הוה נמי כגמר הגירות שהרי מתחילה נימול וקבול מצות ולא נגמור גירותו ביום עד שיטבול וכן באשה כבר קבלה הדת ביום וכ"ד הרמב"ם ומ"ש הריטב"א שאינו נכון לא דיבר נכונ' כדמוכ' להדיא מסוגיא עצמו דהכא וכ"ש לפי מה שנכתב בפ' מצות חליצה דאפי' התחלת דין אם דנו בלילה הוי דין: