ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק רביעי · כט
דין דיבמה ג' חדשים הראשונים ניזונ' משל בעלה ומעשה ידיה ליב' מכאן ואילך אין לה לא מבעל ולא מייב' אם תבעה את היבם לב"ד עמו בדין בין נתרצה בין לא נתרצה בין חלה בין הלך למה"י לעולם ניזוני', משל יבם אבל אין מעשה ידיה שלו וגבי יבם קטן אין לה מזונות לא מנכסי בעל ולא מיבם עד שיגדיל:
ת"ר יבמי ג' חדשים הראשונים נזוני' מנכסי הבעל מכאן ש ואילך אינ' נזוני' לא משל בעל ולא משל יבם עמד בדין וברח ניזונת משל יבם נפל' לפני יבם קטן מאי מיבם לית לה מבעל מאי וכו' והילכתא לית לה משמיא קנסו' כתב הרא"ש בתשוב' ג' חדשים שהיא ניזונית מנכסי בעל' מעשה ידיה ליבם בכל מה שתרויח בין במלאכה ובסרסרות ובכל דבר ואינ' יכולה לקנות חפצי' ומלבושי' במעשה ידיה בלי רשות היבם ואם קנתה ונשתמש' בהם הבלאות של יבם עכ"ל. וכתב הרמב"ם ג' חדשים הראשונים ניזוני' מנכסי הבעל בשלא הוכר העובר ואם הניח מעוברת נזונית והולכת כל ימי אלמנותי' כשאר אלמנות לא נמצאת מעוברת אחר ג' חדשים או שהפילה אינ' ניזונת לא משל בעל ולא משל יבום אלא תובעת ליבמה ליכנוס או לחלוץ תבעה ליבמה ועמד וברח א שחלה או שהי' במדינ' הים ניזונת משל יבם נפל' לפני יבם קטן אין לה מזונות כלל עד שיגדיל ויהי' כשאר היבמין עכ"ל והקשה הכ"מ אמאי לא אמר שהלך למדה"י ותי' אפשר דבא לאשמועינן דהא דאינו חייב אלא א"כ ברח או חלה היינו כשהי דר עמה במדינה אבל הי' דר במדינה אחרת והעמידתו שם בדין היא או שלוחה מיד חייב במזונותי' עכ"ל: