ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק רביעי · א
דין דחליצת מעוברת שהפילה לא שמה חלוצה וצריך לחזור ולחלוץ לה או הוא או שאר אחין ומ"מ חליצה קמייתי הויא חליצה לענין שאסור' בקרוביו ולפוסלה על הכהונה אפי' מת היבם קודם ודין דביאת מעוברת שהפילה צריך לחזור ולבעו' או יפטור אותה בגט וחליצה ואפי' מת היבם קודם שחזר ובעל נאסר' בקרוביו וכן אם מתה היא קודם שחזר ובעל נאסר בקרובתיה מביאה קמיית':
החולץ ליבמתו ונמצא' מעוברת וילדה בזמן שהולד של קיימא הוא מותר בקרובתיה והיא מותר בקרוביו פי' דחשבינן לחליצה כמאן דליתא דהא חליצה שלא לצורך היתה ולא פסלה מן הכהונה אין הולד של קיימ' כגון שהיה נפל הוא אסור בקרובתיה משום קרוב' חלוצה כדלקמן במתני' וכן הי' אסו' בקרוביו ופסלה מן הכהונה הכונ' את יבמתו ונמצ' מעובר' וילדה בזמן שהול' של קיימ' יוצי' משו' שאסורה עליו משו' אשת אח שיש לו בנים וחייבי' בקרבן חטא' היכ' שבשוגג עשו ולא ידעו והתו' כתבו דווקא בנמצא מעובר' כלו' שלא ידעו אבל הית' מעוברת וידעו א"כ מזידים הם ולא חייבי' בקרבן דלא שב מידיעתו הוא ומ"ה נקט נמי בבבא דלעי' החולץ ונמצא' מעוברת איידי דסיפ' א"נ רבותא אע"ג שנמצא' מעוברת אחר החליצה ובשעת חליצה לא הי' עוברה ניכר א"כ נימא להחמיר דנראית כחליצה מעולה אפ"ה לא פסלה במידי ועוד אפרש לקמן בסי' ב' למה נקט ונמצא' מעוברת ומסיק אם אין הולד של קיימא יקיים ספק בן תש' לראשון ספק בן ז' לאח' יוציא מכח ספ' והולד כשר ממ"נ והם חייבי' באשם תלוי:
איתמ' החולץ למעוברת והפילה פי' התו' אפי' היתה מעוברת להדיא וק"ו היכא שנמצא' מעוברת ר"י אמר אינה צריכה חליצה אהר' מן האחין דסבר חליצת מעוברת שמה חליצ' וה"ה ביא' מעובר' שמה ביא' ואם הית' מעוב' בעת כניס' והפיל' א"ל לחזו' ולבעו' לשם מצות יבם ור"ל אמר צריכה חליצה מן האחין דס"ל חליצת מעוברת לא שמה חליצה וביאת מעוברת לאו שמה ביאה ופסק תלמודא הלכתא כר"ל בתלת לגבי ר"י והא הוי חדא מהנך ואינך תרי בפ' יש נוחלין ושם נפרש אי"ה ומ"ה הכונס או חולץ יבמתו תוך ג' חדשים ונמצאת מעוברת ויש לה צרה לא תנשא צרתה עד שתלד דשמא תפיל ונמצא שהביאה והחליצה לא היתה כלום ולא אזלינן בתר רוב נשים שיולדת ולד של קיימ' ולומר שתנשא צרתה לאלתר דאפי' הוי ולד של קיימ' אין הולד פטר עד שיצא לאויר ועוד מסקינן האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים ואין לה בנים ומת בעלה לשם לא תתייבם ולא תנשא לעולם עד שתדע אם ילדה צרתה או לא ועיקר מקומו בריש פ' האשה בתר' וכתבו התו' הא דקאמר צריכה חליצה מן האחין לאו דוקא דאף איהו גופא מצי לחזור ולחלוץ דלא פקע זיקתו דחליצה קמייתא לאו כלום היא [אי נמי אחין של מת קאמר. וכתב הרא"ש. אי נמי אף על גב דחליצה קמייתא לא כלום היא] מ"מ הורע זיקתו והוי כאלו נתן גט ולא מצי תו חליץ חליצה כשרה עכ"ל פי' לפירושו היכא דאיכא צרה בהדה למיפטרה צריך חליצה מעלייתא כדא' שמואל בפ' כיצד פר' ב' א"כ הרא"ש סבר לטעמי' דאפי' למיפט' נפשה צריכה חליצה כשרה ולא עבדינן חליצה גרוע ולפי דבריו היכא דאיכא צרה בהדה צריך אחר למחלץ לחבירתה ולא לה דהורע ג"כ זיקתה וחליצ' גרוע לגבה נגד צרתה וכדלעיל חלץ לבעל' הגט לא נפט' הצרת' וק' לי על דבריו מדאמ' צריכ' חליצה מן האחין משמע שחולץ לה ולא לאחרינא ואי הורע זיקתו אמאי לא יחלוץ לאחרינא דהוי חליצה כשירה מאי אית לך למימר אין הכי נמי שחול' לאחרינא היכ' דאיכ' צרתה בהדה והא דקאמר צריכה חליצה היכא דליכא צרה בהדה קאמר מ"מ קשה אמאי לא יחלוץ הוא אלא שאר האחין משום דהורע זיקתו מנ"מ ס"ס חולצין לאות' שהורע זיקת' ומה בכך שממנו הורע זיקתו או לא ממנו ואין זו חליצה גרוע ופסולה לגביה יותר משאר אחין דחד שמא אית ליה לכולהו דחליצ' פקע זיקתו וע"כ מדכייל חליצת מעוברת וביאת מעובר' כחדא מה ביא' מעוברת צריך הוא לחזור ולבעול לזו ולקיימ' כדאי' להדיא בסוגי' אף לעניין חליצה כן וכדי הם דברי התו' הראשונים והמוסי' גורע וכ"פ הרמב"ם להדיא שהוא או שאר האחין חולץ כי חליצה קמייתא כמאן דליתא וכ"כ נימוקי יוסף בשם הגאוני' רק שכת' לכתחילה עדיף משאר אחין וכל זאת אינ' שוה לי אלא אין חילוק כלל בין הוא לשאר אחין ונראה היכא שחוזר וחילץ דוקא חולץ לה ולאו כל כמיני' למיחלץ לאחרת למפסלה לכהונה אלא יחלוץ לראשונה שכבר נפסלה מדרבנן לכהונה בחליצת מעוברת אף דלאו שמה חליצה כדאיתא בסוגיא וכתב הא"ז היכא שבנס מעוברת אם בא לפוטר' בגט לא מצי לפטרה אם לא שחזר ובעלה אחר שהפילה מ"ה לא איתברר לן היכא שחלץ לצרתה לאחר שבעל בעילת מעוברת אי הותרה בחליצה אעפ"י שלא חזר בא עליה או לא עכ"ל ונראה בעיני לברר שצריכה גט לביאה וחליצה לזיקה אע"ג דביאת מעובר' לאו שמה ביאה מ"מ מדרבנן להחמיר שמה ביא' כמו גבי חלוצה מעוברת דחשבינן לה בחליצ' לחומרא לפוסלה על הכהונה ואסור' בקרוביו ה"נ לעניין ביאה וכן אסור' על קרוביו מכח האי ביאה ואחר ימים עיינתי בא"ז ומצאתי כתוב במקום אחר כדברי שצריך גט לביאתו וחליצה לזיקתו וכן כתב הרמ"ה ז"ל וב"ה שכיוונתי ההלכה הילכך חליצה מעוברת לאו שמה חליצה וחוזר וחולץ בין הוא בין שאר אחיו ומ"מ הוי חליצה לדין אסור' בקרוביו ולפסלה על הכהונה אפי' מת היבם קודם וביא' מעוברת לאו ש"מ ביאה וצרי' לחזור ולבעול או יפטרה בגט וחליצה ואפי' מת היבם קודם שחז' ובעל או חלץ נאסרה בקרוביו מכח הך ביאה וכן אם מת היא קודם שחזר ובעל או חלץ נאסר מכח האי ביאה בקרובתי' וכן עיקר: