אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק עשירי › כה

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק עשירי · כה

כד

דין דמהימן עד אחד ביבמה:

בעי מיניה מרב ששת עד אחד ביבמה מהו טעמא דעד אחד נאמן משום דמילתא דעבידא לגלויי הוא ולא משקר וה"נ לא משקר או דילמא משום דדייקא ומינסב' לחוד הוא דשרינן והכא זימנא דרחימ' ליה ליבם ולא דייק' כו' ומסיק בא"ד שהוא עיקר הא לא קמבעי לן דהא אפי' איהי גופ' נאמנ' דתנן האשה נאמנת לומר מת בעלי ותנשא מת בעלי ותתייב' וכתבו התו' והרא"ש אחריה' דאפי' במת בנך ואח"כ מת בעליך קאמר אף שהיא בכה"ג אינה נאמנת והיינו טעמא מאחר דמהימנא לומר מת בעלי ותתייבם ולא חיישינן לומר דמשקרא ליה משו' דמרחמ' ליה ואף שהיא בעלת דבר כ"ש גבי עד אחד דמהימן ולא אמרי' דסמכ' אעד משום דמרחמ' לי' וא"כ מהימן אפי' במקום שאינה נאמנת כי קמבעי לן יבמה לעלמא פי' להתירה לשוק בלא חליצה מ"ט דעד א' משום דמלתא דעבידא לגלויי לא משקר כו' או דילמא טעמא דעד א' משים דדייקא ומינסבא והכא לא דייק' דמיסני הוא דסני' ליה ואף דלא חיישינן להא דמרחמי ליה ליבם כתבו התו' משום דאינו דומה לפי שגדולה שנאת השנואו' מאהב' האוהבו' ושכיח טפי דסניא ליה מדמרחמא לי' ויש ראיה לדבריהם דלעיל אמר זימנא דרחמ' ליה והכא לא אמר זימנא דסני' ליה ועוד האריכו התו' בטעמי'. והא דיבמה לעלמא פי' רש"י כגון שאמר לה העד מת יבמך או מת בעלך ואח"כ מת בנך והקשה הרא"ש עליו הא איהי גופה מהימנא בכה"ג מת בעלי ואח"כ מת בני וכ"ש העד וכתב ע"כ נראה דלא מיבעי להו אלא במת יבמך לחוד אבל במת בעלך ואח"כ מת בנך פשיטא להו דעד א' לא מהימן והא דאיהי מהימנא כה"ג משום דלדידה יש להאמין במיגו דאי בעי לא אמרה אלא מת בעלי לחוד ושתקה ממיתת הבן והיתה מותרת לשוק משום שהיינו מעמידין הבן בחזקת קיים אבל בעד א' ליכ' מיגו דאיכא למיחש שמא שכרוהו שונאיה או הוא בעצמו רוצה לקלקלה וסבר אי מסהידנ' אבעל לחוד' כי שמעה שמת גם הבן תחקו' ותדע איזה מת תחיל' ולא יוכל לקלקל' אבל אי מסהידנא אתרווייהו אבן ואבעל סמכה עלאי ומקלקלה. ודבר תימא הוא נהי דלית ליה מיגו ס"ס מי גרע ממת יבמך לחוד דמהימן ולא חיישינן לקלקול צ"ל לדבריו דס"ל מאחר דאיכא ריעות' בדבריו שהיה לו לומר מת בעלך לחוד ואמר ג"כ ואח"כ מת בנך טפי אית לן למימר שבא לקלקל' ממה שיהא לו מיגו דאין דרך העד להעיד מה שלא צריך אף לעדות ובפרט להעיד על הקלקלה שמת בנה אבל במת יבמך שהעיד כצורתו לא חשדינן שבא לקלקל א"נ דמשו"ה לא מהימן כה"ג דאיהי בודאי לא דייק' כלל וסמכא אעד וסברה דבודאי קושטא קאמר דהא אית ליה מיגו ובודאי דמשום טעמא דמילת' דעביד לגלויי לא משקר לחוד לא שרינן אלא בצירוף טעמא דדייקא ומינסבא כדמוכח לעיל בפרקי' אלא דמבעי להו אי עיקר טעמא משום דעביד' לגלויי הוא או עיקר טעמא משום דדייקא ומינסבא כו' וכן פי' התו' בסוגיא. וכל זאת אינו שוה לי נהי דלית ליה מיגו מ"מ לא פשיטא לן דלא מהימן אלא הוא נמי בספק כמו מת יבמך לחוד וכן פי' תוס' דתרווייהו קמבעי להו כדברי רש"י ועיקר. ומסיק אמר להו רב ששת תניתוה אמרו לה מת בעלך ואח"כ מת בנך ונשאת ואח"כ אמרו לה חילוף הדברים תצא והולד ממזר כו' ה"ד אלימא דאיכא תרי ותרי מאי חזית דסמכי אהני סמו' אהני אלא לאו חד וטעמא דאתו בי תרי ואכחשוהו הא לאו הכי מהימן לעולם תרי ותרי וכדאמר רב אחא בר מניומי בעדות הזמה. תו מסקינן א"ל רב מרדכי לרב אשי ת"ש וכו' ודחי כו' רבא אמר עד א' נאמן ביבמה מק"ו כו' ודחי תלמודא וכ' הרי"ף בשם הגאונים אע"ג דדחייה להא דרב ששת והא דרבא הנך דחית' לאו דסמכא נינהו אלא דק"ל עד א' נאמן ביבמו' לעלמ' כדפשט רב ששת ורבא וכן הלכתא והשיג הרא"ש תימא איך פסקו להקל דק"ל מאחר שיש דחיות טובות וחזקו' כו' ולא נהיר' דבריו כלל לחלוק על קבלת הגאונים דודאי מדפשט רב ששת לבני הישיבה הלכה למעשה אלמא שכן הילכתא והיינו דלא ס"ל דמתני' איירי בעדי הזמה וגם לישנא דמתני' ואח"כ באו ואמרו חילוף הדברים לא משמע אלא בהכחשה לחוד ומדברי רבא נמי איכא למידק דהכי הילכתא מדאמ' להדי' עד א' מהימן ביבמ' מק"ו ולא אמר ת"ש כמו אינך אלא בודאי דקי' לי' דהכי הילכתא אלא שבא למצא סמך וסעד לדבריו ונהי שנדח' ראייתו דבריו לא נדחו ומ"ה לא הזכי' הרי"ף אלא רבא ולא רב מרדכי וכו' דהוי בתראי טוב' ועוד יש ראיה מדברי רב גידל דאמר לעיל בשם רב דנשואי' יש בה משום דמיחלפא באשה שהלך בעלה כו' וסתמא משמע דאיירי נמי שנשאת בשוגג ע"פ ב"ד דומי' דא"א שהלך בעלה ובע"כ איירי בעד א' דאי בב' עדים הא ס"ל לרב לעיל בפרקין כר"ש דאפי' בא"א שריא לבעלה ודוחק לומר דלא איירי אלא דוקא שלא ידעה שיש לה יבם ונשאת. וכן דעת הרמב"ם (ואפי' נכרי מסיח לפי תומו ועבד ושפחה נאמנים כ"כ הרמב"ם) והרשב"א ונ"י דמהימן עד א' ביבמה ועיקר:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה