ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק עשירי · ו
דין דצריכה גט מזה ומזה והולד ממזר מן השני מן התורה קודם שגירש ראשון אבל אחר שגירש הראשון הוי ממזר מדרבנן וכן הולד שיהיה לה מן השני אחר מיתת הראשון הוי ממזר מדרבנן ואם חזרה לראשון קודם שגירש' שני הוי הולד ממזר מדרבנן אבל אחר שגירשה, השני לא הוי מן הראשון ממזר כלל:
וצריכה גט מזה ומזה פי' מן הראשון צריכה מן התורה ומן השני צריכה גט דרבנן משום דקנסוה כדי שלא יאמרו גירשה הראשון ונשא שני ונמצ' א"א יוצאה בלא גט ויוצי' לעז על בניה אבל נתקדש' לאחר ועדיין, לא נשא' דלא עבד' איסור' לא קנסו' ותלינן להקל שלא יאמרו א"א יוצא' בלא גט אלא יאמרו בודאי קידושי טעו' היו כמו שהו' האמ' וכפרש"י והרא"ש אחריו. ומשמ' היכא דליכ' למיח' לשמ' יאמרו לא קנסינן לה בגט כלל וכן דייק הרא"ש ומ"ש בנימוקי יוסף וז"ל והטעם לקנס זה כדפי' בירושלמי והו' הנכון דצריכה גט משני כדי לברר איסורו של ראשון כלומ' שעושין קיום לקדושי שני כדי לאוסרה על הראשון ולעשות ולד ממזר קודם גירושי שני וכדתנן הולד ממזר מזה ומזה ולפ"ז היה נראה שאם מת הראשון שלא תצטרך גט מן האחרון ולא נהירא כלל ותלמוד' שלנו לא ס"ל כל עיקר דא"כ מאי צריכא למימר התם לא עבד' איסורא כו' אפי' עבדא איסורא נמי לא שייך למקנסה מאחר דמותר' לחזור לראשון ומ"מ נראה שהדין אמת בזה דדוקא קוד' גירושין הוא דהוי ממז' אבל לא לאחר גירושין ואף דאסיר' לאחר גירושין נמי משום דהוי מחזיר גרושתו מ"מ אין זה בכלל האיסור שאסרו חכמים עליו כדי שיפרישה וקנסוה להיות הולד ממזר כשמחזירה אחר גירושין של שני הוי כשאר מחזיר גרושתו משנשאת שאין ממזר מחייבי לאוין וזה שנראה כן וכן פסקו הרמב"ם והטור ומ"מ נראה דגבי שני אין חילוק ואפי' אחר שגירשה הראשון או מת הוי ממזר מדרבנן מכח שקנסוה שתהי' באיסו' עליו ואעפ"י שמן התור' אינו עליו אלא באיסו' עש' ונטמאה מ"מ הוי ממזר מדרבנן כמו שקנסוה להיות ממזר מן הראשון וכן פי' בתוס':