אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק חמשה עשר › יז

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק חמשה עשר · יז

יו

דין אשה אומרת מת ושתי נשים אומרות לא מת והתירוה להנשא תצא אפילו היא נמי מעידה שמת ואם שתי נשים אומרות מת ואחת אומרת לא מת אפילו לכתחילה תנשא אפילו האשה שאומרת לא מת באה תחלה ואפילו אשה אחת והיא, עצמה נמי כשתי נשים דמיין ואם עד כשר אומר מת אפילו ק' נשים אומרת לא מת בפלגא ופלגא דמיין ואם התירוה להנשא לא תצא מהתירה הראשון ואם באו בבת אחת אפילו אם נשאת תצא ואם נשאת לאותו העד לא תצא כשאומר ברי לי והיכא שאשה אומרת מת או היא עצמה והתירוה להנשא ואח"כ בא עד אחד כשר ואומר לא מת לא תצא מהתירה הראשון כמו בעד אחד אומר מת כו' ואם לא התירוה אפילו עד אחד כשר בא מתחלה ואומר מת ואח"כ באה אשה ואומרת לא מת לא תנשא ואם נשאת תצא א"ל שנשאת לאותו עד וביארנו דכמו שהדין בב' נשים ועד אחד כן הדין בב' קרובים או עכו"ם ועד אחד וכן לעניין הכחשה זה את זה בעכו"ם מסיחין לפי תומן שמת והתירוה ואחרי כן באו מסיחין לפי תומן שאינו מת מותרת להנשא לכתחילה ואם לא התירו לא תנשא ואם ב' אומרים מת וב' אומרים לא מת לא תנשא ואם עכו"ם אחד אומר מת ואחד אומר לא מת הוי דין ממש כמו בישראל:

פיסקא עד אחד אומר מת כו' פשיטא אין דבריו של אחד במקום שנים לא צריכא בפסולי עדות כדר' נחמי' דתני' רבי נחמי' אומר כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הלך אחר רוב דעות ועשו שתי נשים באיש אחד כשני אנשים באיש אחד ואיבעית אימא כל היכא דאתא עד אחד כשר מעיקר' אפי' מאה נשים כעד אחד דמיין אלא כגון דאתאי אשה מעיקרא ותרצה לדר' נחמיה הכי ר' נחמיה אומר כל מקום שהאמינה תורה עד א' הלך אחר רוב דעות ועשו שתי נשים באשה אחת כשני אנשי' באיש אחד אבל שתי נשים באיש אחד כפלגא ופלג' והלכת' כלישנא בתרא כדמוכח בירושלמי וכן פסקו כל המחברים תו מסיק שנים אומרים מת ואחד אומר לא מת כו' פשיטא מאי קמ"ל פסולי עדות וכדרבי נחמיה דאזיל בתר רוב דעות היינו הך מהו דתימא לחומרא אבל לקולא לא קמ"לן וכתב הרא"ש ואע"פ שלא התירוה עדיין לינשא תנשא והשתא לפי האי מסקנא אם אשה אומרת מת ושתי נשי' אומרות לא מת אפילו התירוה להנשא ונשאת תצא ואפילו אם היא נמי מעידה שמת בעלה תצא והוי תרי ותרי ס"ס הבא עליה באשם תלוי קאי ואם שתי נשים אומרות מת ואחת אומרת לא מת אפילו לכתחלה תנשא אפילו באה האשה שאמר' לא מת בתחלה ולאו דוקא שתי נשים מעלמא אלא אפי' אשה אחת והיא מצטרפת להיות שתים ולהלוך אחר רוב דעות וכן אם ו' נשים אומרות לא מת וי"א אומרות מת הרי זו תנשא אבל איש אחד ושתי נשים או מאה נשים והיא אף עמהם לעולם כפלגא ופלגא חשבינן בין הנשים האומרות מת בין העד אומר מת כו' והוי כעד אומר מת ועד אומר לא מת שאם התירוה לא תצא מהתירה הראשון ואם לא התירוה אפי' נשאת תצא א"ל שנשאת לאותו העד המתיר' ואומר ברי לי ולא כרשב"א שפירש כפלגא ופלגא היינו כשתי נשים המכחישין זו את זו שאעפ"י שהתירוה להנשא תצא מהתירה הראשון אלא העיקר הוא כמו שפירש' וכן פירש רש"י וכן כתב המגיד משנה שכן דעת הרמב"ם וכן מוכח מפי' הרמב"ן כדפרישית והיכא שאשה אומרת מת וכ"ש אם היא אומרת מת אפילו התירוה להנשא ואח"כ אתא עד כשר ואומר לא מת כתב הרמב"ם והטור אחריו שאפילו נשאת תצא וראייתו מאחר דלפי המסקנא בסוגיא חשבינן עד כשר כשתי נשים לעניין פלגא ה"ה לעניין הכחשה והרמב"ן רוצה להכריע דדוקא בהיא אומרת מת כו' הדין כך אבל באשה אומרת מת והתירוה על פיה לא תצא מהתירה אפילו בא עד כשר ואני אומר נהי דחשבינן עד כשר כתרתי נשים היינו להיות פלגא אבל לעניין הכחשה חשוב כחד ואשה ועד בין היא מקודם או הוא מקודם לעולם חשבינן כעד ועד המכחישים זה את זה שאם התירוה לא תצא מהתירה הראשון אפי' התירוה על פיה וכן איתא בירושלמי להדיא כל מקום שהכשירו חכמים עדות אשה באיש האיש מכחיש את האשה והאשה מכחשת את האיש וא"ל שהירושלמי אתי כלישנא קמא דהכא שהרי איתא בירושלמי אח"כ ממש כלישנא בתרא אלא בע"כ בהכחשה לא עשאו אותו כשתים ואדרבה בטל לגבי אשה שהתירוה על פיה שהרי היא כשנים ואם לא התירוה אפי' עד כשר כמו מעיקרא ואומר מת ואשה אומרת לא מת הוי הכחשה ולא תנשא ואם נשאת תצא א"ל שנשאת לאותו העד ואומר ברי וכן דעת הר"ן בפ"ק דכתובו' סי' ל"ח וכן נוטה דעת נימוקי יוסף ועיקר כמו שהדין בשתי נשים ועד אחד ה"ה בשתי קרובים ועד אחד או שתי עכו"ם המסיחי' לפי תומן ועד אחד וה"ה לעניין הכחשה בעכו"ם מסיחי' לפי תומ' זה את זה נמי דינא הכא כהכחשת נשים ואזלינן נמי בתר רוב דיעות בין לקולא בין לחומרא וכן פסק ר"ג מ"ה בתשובה והיכא שבאו ב' עכו"ם ומסיחין לפי תומן מת או נהרג והתירוה להנשא ובאו שני עכו"ם כה"ג ואומרים איפכא אפי' לכתחילה תנשא לפי מה שפי' דאין שייך לזות שפתים אלא בעדות מוכחשת ממש דהיינו עדים כשרים טוב הוא שלא תנשא באחד אומר מת ואחד לא מת בין בכשרים בין בפסולין מאחר שעדות ישראל הוא אבל בעדות של עכו"ם לא מיקרי עדות כלל לכה"ג אבל מ"מ היכא שלא התירוה להנשא שלא תנשא כלל לכתחיל' ולאפוקי מיש גאונים שאומרי' שעדות עכו"ם לא מקרי עדות מאחר שאינ' נאמן לא לאיסור ולא להיתר א"כ לא אמרינן גבי עדות עכו"ם דווקא התירוה להנשא כו' אלא מאחר שנאמן העכו"ם בהסיח לפי תומו שוב לא יכול להכחישו השני אפי' הוא במסיח לפי תומו. ובתשוב' להרמב"ן כתוב שיש אומרים שאפי' אם שני עכו"ם באים אח"כ ומסיחי' לפי תומם שאינו מת אין מוציאין אותה מהתירה הראשון שהתירוה ע"פ עכו"ם אחד מל"ת אכן הסכמת כל רבותינו שאין חילוק בין עכו"ם לשאר פסולים וכי היכי דבשאר פסולים הולכין אחר רוב דעות ה"נ גבי עכו"ם עכ"ל וכן אם באו שני עכו"ם ומסיחין לפי תומם שמת או נהרג אפילו אם באו שני עכו"ם אחרים ומסיחין לפי תומן איפכא יש אומרים דלא מהימנ' אכן דעת הר"ג מ"ג ור"ת בתשובה דאין חילוק כלל בינייהו והיכא ששנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת לא תנשא וכן עכו"ם אחד אמר מת ואחד אמר לא מת הוי ממש כעד אחד אומר מת ואחד אומר לא מת כו' וכן עיקר כתב הר"ן בתשובה אם שנים מעידים ששמעו כל אחד מפי אחר, שמת פלוני ועד אחד מעיד ששמע מפי אחר שהוא חי דאיתתא שרי' להנש' דפסולי עדות הולכין אחר רוב דעות בין לקולא בין לחומר' ע"כ כתב בתשובת הרשב"א דעד מפי עד נר' שאינו נאמן לפסול העדות הראשון אפילו שנים מעידין מפי שנים אלא שיש להחמיר למעשה עכ"ל:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה