ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק חמשה עשר · ב
דין דאם אמרה ששב ממלחמה בפצעיו ומת על מטתו באותו פצעים נאמנת וביארנו דהא דלא מהימנא כשאמרה מת במלחמה היינו שהולך להלחם להרוג או ליהרג אבל אם לא הלך אלא סמוך למערכת המלחמה הוי כאמרה מת על מטתו ודין דבעת רעבון אפילו אמרה מת על מטתו אינה נאמנת עד שתאמר וקברתיו ואם אמרה בהדיא לא מת ברעב אלא בחולי אחר נאמנת וביארנו דאם אמרה מת במלחמה וקברתיו נאמנת וכן אם אמרה בהדיא מת במלחמה אבל לא מחמת מכת אויב אלא מת מעצמו בין אנשי המצור הוי כמת על מטתו ונאמנת:
אמר רבא רעבון גרוע ממלחמה דאלו במלחמה מת על מטתו נאמנת ואלו רעבון לא מהימנא עד שאמרה מת וקברתיו פירש היכא שאמרה מת על מטתו אפילו אמרה ששב ממלחמה בפצעיו ומת באותו פצעים נאמנת דהא לא חיישינן שתשקר אלא שתאמר בדדמי וזה אינו אלא בדשבקא ליה ואזלה דמאחר שראתה שהוא מוכה חרב יראה גם לנפשה ואזלה ואמרה בדדמי שהוא מת משא"כ במת על מטתו וכן פירש בנימוקי יוסף וכן נוטה דעת ראבי"ה שפוסק הא דאמרינן מת במלחמה דלא מהימנא כגון שהולך להלחם להרוג או ליהרג אבל אם לא הלך אלא בדרך סמוך למערכת המלחמה לקנות שלל וביזה לא אמר' בדדמי שהרי ניהוג הוא שבני אדם ההולכי' בלי כלי זיין לראות המלחמה שאין מקפידין עליהם והוי כמת על מטתו ולא אמרה בדדמי ומשו"ה נ"ל אפילו אמרה להדיא מת במלחמה אבל לא מת מחמת מכת אויב אלא מעצמו מת בין אנשי המצור דהוי כמת על מטתו ומהימנא אבל ברעבון לא מהני מת על מטתו בסתם דאמרה בדדמי אלא כשאמרה וקברתיו דלא חיישינן שתשקר ולפי זה אפילו בעת רעבון אם אמר' בהדיא לא מת ברעב והיה לו לחם כל צרכו אלא חולי אחר בא לו ומת בו או נהרג דמהימנא דלא חיישינן דמשקרא וכן אפילו אמרה מת סתם במלחמה ואמרה וקברתיו דמהימן ולא כדעת הרמב"ם שכתב אינה נאמנת אפילו אמרה מת במלחמה וקברתיו היכא שהמלחמה ידוע וטעמא דיליה דחיישינן שמא תשקר מטעם דאמרה בלבה שמת בודאי והוא בדדמי וקשה א"כ אמאי מהני ברעבון וקברתיו ובסוגיא משמע דרעבון גרוע ממלחמה וכן השיגו עליו הרשב"ם והרשב"א והטור ועיקר: