אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק ארבעה עשר › ה

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק ארבעה עשר · ה

ד

דין אמר לעדים ראו גט זה שאני נותן לאשתי שלא בפניה ואח"כ אמר לה כנסי ש"ח זה ה"ז מתגרשת ושלא לרצונה אבל אם אמר להם בפניה ראו גט זה כו' וחזר ואמר לה כנסי שח"ז הגט בטל וצריכה ממנו גט שני ואם קבלה קידושין מאחר צריכה גט מזה ומזה ואם מת אע"פ שלא נתן לה גט אחר פסלה מן הכהונה ואם לא אמר מתחילה ראו גט זה ואמר לה כנסי כו' צריך שיאמר ה"ז גיטך אבל אין צריך ליטלו ממנה ולחזור וליתן לה ודווקא כשאמר לה כנסי כו' אבל אם אמר זכי בשטר חוב זה אע"ג דאמר לה בתר הכי הרי זה גיטך לית ליה תקנה עד שיטלנו ממנה ויחזור ויתננו לה:

מתניתין אמר ר' יוחנו בן נורי מפני מה אמרו האשה שנתחרשה יוצאה והאיש שנתחרש אינו מוצי' אמרו לו אינו דומה האיש המגרש לאשה המתגרשת אשה יוצאה לרצונה ושלא לרצונה והאיש אינו מוציא אלא לרצונו. העיד ר' יוחנן בן גודגדא על החרשת שהשיאה אביה שיוצאת בגט ועל קטנה בת ישראל שנישא' לכהן שאוכלת בתרומה אמרו לו אף זו כיוצא פקח' שנישא' ונתחרש' כיוצ' בזה אמ' רבא מעדותו של ר"י בן גודגדא אמר לעדי' ראו הגט שאני נותן לאשתי וחזר ואמר לה כנסי ש"ח הרי זה מגורש' מי לא א"ר יוחנן דלא בעינן דעתה דאיתתא ה"נ לא בעינן דעתה דאיתת' פשיטא מ"ד כיון דאמר לה כנסי שח"ז בטולי בטלי קמשמע לן דאם איתא דבטלה לעדים הוי א"ל ומדלא אמר לעדים ש"מ לא בטלה והאי דקאמר לה הכי מחמת כסופא הוא דקאמר לה:

וז"ל הטור וכתב הרמ"ה דוקא שלא אמר להן לעדים מעיקרא קמה אבל אמר להן קמה ראו גט שאני נותן לה וחזר ואמר כנסי שח"ז ש"מ לית ליה כיסופא מינה וא"כ למה אמר כנסי ש"ח ש"מ בטולי בטליה וכל כי האי גוונא עבדינן לחומרא וצריכה ממנו גט שני ואם קבלה קידושין מאחר צריכה גט מזה ומזה ואם מת אף על פי שלא נתן לה גט אחר פסולה מן הכהונה ע"כ (וכתב הקאר"ו ומדברי הרמ"ה שכתב וצריכה ממנו גט שני נראה דס"ל כדברי האומרים שיכול לבטל גט הכתוב שלא יוכל לגרש בו עוד דאל"כ למה לי גט שני יאמר לה הא גיטך כמו נותן בידה והיא ישינה או בשלפתו מאחריו ואיפשר דלא נחת לפלוגי בהכי וכל שצריך לומר לה הא גיטך גט שני קרי ליה וכפי מה שכתב רבי ירוחם בחלק ה' משמע דמספקא ליה להרא"ש כשבטל הגט אם יכול לחזר ולגרש בו שכת' וז"ל וכתב הרא"ש בתוספת כי דווקא בשלא בטלו בפי' וחזר ואמר לה הא גיטך אז מגורשת דהוי הוכחה דלא בטלו מאחר שא"ל אחר כך הא גיטך אבל אם בטלו בפירש יש להסתפק אם כשחזר לומר הרי זה גיטך אם תהיה מגורשת כי נראה דאינה מגורשת עכ"ל אבל בפרק השולח כתב שדעתו נוטה שלא יכול לבטל שום גט אלא שאין לסמוך על זה הלכה למעשה ואני כתבתי שם סי' כ"ו באיזה עניין יכול לבטל לו ואם בטלו וגירש בו הבנים כשרים ע"ש ותמצא כל הצורך) והיכא אמר מתחילה לעדים ראו גט שאני נותן לה ונתן גט בידה ואמר לה כנסי שח"ז משנה היא בפ' הזורק סי' ו' ושם אמר שצריך שיאמר לה הרי זה גיטך אבל אין צריך ליטלה ממנה ולהחזיר וליתנו לה ושם ביארתי כל הצורך וכתב הרמ"ה דווקא דאמר כנסי דמשמע לשם פקדון בעלמא אבל אם אמר לה מעיקרא זכי בשטר חוב זה מיגו דקני לה בנתינה קמייתא לצור על פי צלוחית אע"ג דאמר לה בתר הכי הרי זה גיטך לית לה תקנתא עד שיטלנו ממנה ויחזור ויתננה לה עכ"ל הטור והדברי' מוכרחי' מצד עצמן (במשנ' פ' הזור' א"ל כנסי שח"ז כו' וכ' הר"ן והרשב"א דבעסוקין באותו עניין עסקינן דאל"כ מאי אריא א"ל כנסי כו' אפי' נתן לה סתם נמי אינו גט):

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה