אור ברסלב
ים של שלמה על יבמות פרק אחד עשר › ז

ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא

פרק אחד עשר · ז

ו

דין גר שהיתה לידתו בקדוש' והורתו שלא בקדוש' נשא אחותו מן האם יוציא אפי' אות' שאף לידתה שלא בקדושה ואי הוה אף הורתו בקדושה מותר באחותו שנולדה בגיורות:

ת"ר גר שהיתה לידתו בקדושה והורתו שלא בקדושה יש לו שאר האם ואין לו שאר האב כיצד נשא אחותו מן האם יוציא אפי' אות' שאף לידתה שלא בקדושה מ"מ אסורה מדרבנן דילמא אתו לאיחלופי או משום שמא יאמרו כו' אבל אי הוה האי גר אף הורתו בקדושה לא שייך למימר גבי אחותו שנולדה בגיור' דילמא אתו' לאחלופי כיון דזה הכל בקדושה וזו שלא בקדושה כסבר' ר"י ואף שמא יאמרו כו' לא שייך בכה"ג מאחר דהורתו בקדושה הוא כישראל גמור וליכא ביה צד נכרית כלל וכן פי' ריב"ן אבל אחותו שנולדה אחריו חייב עליה כרת. אחות האב מן האם יוציא מן האב יקיים אחות האם מן האם יוציא אחו' האב מן האם ר"מ אומר יוציא וחכ"א יקיים וכולהו אליבא דר' אליעזר דדריש את אביו זו אחות אביו ואת אמו זו אחות אמו ואף אם הלכה כר' אליעזר מ"מ אחות האם מן האב יקיים דהלכה כחכמים ומותר באשת אחיו מאמו ומפ' תלמוד' דאיירי שנשא בנכריו' ולא בא עליה אחר שנתגייר וקמ"ל דלא ליגזר כשהו' נכרי אטו כשהו' ישראל ומות' באשת אחי אביו ושאר כל העריות מותרת לו לאתויי אשת אביו והיינו דלא כר' עקיבא דאי לר' עקיבא מאחר שדרש את אביו אשת אביו א"כ אסורה משום שמא יאמרו כו' ולכאור' נראה לומר דבודאי הלכה כר"א מדסת' להדיא דלא כר"ע ולא קתני נמי ואיכא דתני אסור כמו דתני לקמן בפלוגת' דר' ישמעאל ור' עקיבא ועוד לקמן סתם התנא אליבא דר' עקיבא גבי חמותו והכא לא סתם כוותיה ולא תנא ליה ואפי' באיכא דתני כו' ש"מ ק"ל דלא כוותי' דרשינן דלר"א מסתבר קראי דדרשינן את אביו ואת אמו כנ"ל בחד גווני ומ"מ מאחר שיצא מפי הגאוני' דהלכ' כר"ע יש לחוש ולהחמיר. ואם נשא אשה ובתה וה"ה אשה ואחותה כשהיה נכרי כונס אחת ומוצי' ולכתחילה לא יכנוס ומפרש תלמודא דה"ק אף כל הני דאמרי לעיל יקיים לכתחילה לא יכנוס דהיינו אחותו מן האב ואחות האב מן האם ואחות האם מן האב לחכמים משום מראית העין ופסק הרא"ש והוא מדעת התו' ומ"מ אשה ובת בנה או אשה ואחות מן האב אף לכתחילה מותר לכנוס ואף דאחות האב כו' דאמרי רבנן יקיים ואפ"ה אמרינן בפר' ב' דלכתחילה לא יכנוס שאני הכא שאין האיסור בא אלא ע"י אישות וגם הוא מצד אב דאיכ' תרתי לריעות', מתה אשתו מותר בחמותו ואיכ' דתני אסור בחמותו ומפרש תלמודא חדא כר' ישמעאל וחדא כר"ע מאן דאסר כר' ישמעאל דאמר חמותו לאחר מיתת אשתו לגבי ישראל כשרים אפי' באיסורא קמי קאי מ"ה החמירו אף גבי גרים ומאן דשרי כר"ע דאמר חמותו לאחר מיתה אינו בכשרי' אלא בכרת וקלש לה איסור' לא החמירו כ"כ לאסור בגרים מאחר שמן הדין בגרים אף מחיים שרי ומה שכתבנו שהיא בכרת כן פי' התו' וכן כתב הרמב"ם אבל רש"י פי' בפרק הנשרפים שאין בה אלא איסור' דאוריית' מארור שוכב עם חותנתו וכ"כ הסמ"ג להדי' וכן דעת הרמב"ם והרשב"א. וכתב הרא"ש לאסו' בחמותו דק"ל כר' ישמעאל דחמותו לאחר מיתת אשתו בשריפ' וגזרו בגרים כו' וכן פסק ר"ח ויש פוסקים כר' עקיב' וכן נראה עיקר דהלכה כר' עקיבא מחבירו וכל היכ' דלא אשכחן בהדיא דלא כוותי' לא סתרינן האי כללא כלל ואף ברייתא דהכא סתם כר' עקיבא ותנא דבי ר' ישמעאל בלשון ואיכא דתני אסור. ומ"ה חמותו לאחר מיתת אשתו בגרים שרי:

תוכן העניינים

ים של שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה