ים של שלמה על יבמות· רבי שלמה לוריא
פרק אחד עשר · א
דין אם אנס אשה או פתה מן התור' מות' לישא בתה וכן מדרבנן מותר לאחר מות האנוסה והמפותה ובחייה אסור מדרבנן ובארנו דאם כנס אין מוציאין ואפי' בשאר כל הקרובות נוהג זה הדין ואם נשא אשה ואנס את בתה או אמה חייב. ודין פלגש ראובן מותר בקרוביו כיון שלא קדשה ואם אמרה קדשני בפני שני עדים והלכו להם אסורה בקרוביו:
נושאין על האנוסה ועל המפותה והאונס והמפתה על הנשואה חייב תנינא להא דתנו רבנן אנס אשה מותר לישא את בתה נשא אשה אסו' לישא את בתה ולא דוק' ליש' קאמר דה"ה אף אם אנס חייב במתניתין והא דתני' הנטען מן האשה אסור באמה ובבתה ובאחותה מדרבנן דשמ' יזנו עמה' אחר שישא את בתה (וכתב הרמב"ן ואם כנס לא יוציא וכן תני' בתוספת') ומתני' דקתני נושאין לכתחילה היינו לאחר מיתה של הנחשדת דתו לא איכא למיגזר וטעמ' מפרש התם. וכתב הריטב"א ונראים דבריו דוק' נקט אמה ובתה ואחותה דהני רגילי גבה משא"כ בשא' קרובותי' ועם כל זה ראוי להחמיר ולאסור עליו שישא אחת מקרובותיה האוסרות אותה בנשואיהן ע"כ נראה דאפש' לרבות' נקט אפי' הני דקרובות טוב' ונימ' שלא יזנה עמהן אפ"ה אסירי וכ"ש אינך. כ' הרא"ש בתש' ראובן שהיתה לו פלגש והיו עוררין לומ' שהיה עמה בקידושין והוטל חרם על כל מי שיודע שהיה ביניהם קידושין שיבא ויעיד בב"ד ולא בא שום עדות כלל שהיא מותרת לבן אחיו וליתר קרוביו כדתנן נושאין על האנוסה ועל המפותה כו' עד אבל אם יש עדים שאמרה האשה קדשני ראובן בפני ב' עדים והלכו למדינת הים נאסרה בקרובי ראובן אבל אם אמרה קדשני בסתם ולא אמרה בפני ב' עדים אין בדיבור' כלום דקידושין שלא בפני עדים לאו קידושין נינהו אפי' שניהם מודי' שאין דבר שבערוה פחות מב':