ים של שלמה על חולין· רבי שלמה לוריא [המהרש"ל]
פרק יא · סימן ו
דין דנותנין ראשית הגז אף לכהנת הנשוא' לישראל ונוהג בכוי הבא מן הרחל והצבי אבל בכוי שהוא בריה בפני עצמו אין חייב בראשית הגז המפריש ראשית הגז ואבד חייב באחריותו אם נשאר בידו מאותה גיזה שהפריש מהן אבל אי לא נשתייר מאותה הגיזה פטור:
פסק נראה בעיני נהי דלא ק"ל ג"ש דנתינה ולא דמיא מתנות לראשית הגז מ"מ כמה דמסתברי' מדמינן וכמ"ש הרמב"ם ז"ל וז"ל ראשית הגז חולין לכל דבר לפיכך אני אומר שנותנים אותה לכהנ' אף על פי שהיא נשואה לישראל כמתנות בהמה ונ"ל שדין שניהם אחד הוא עוד כת' הרמב"ן שנוהג ראשית הגז בכלאים ובכוי וסדרתו שמדמה למתנות ואפשר דס"ל דחייב בחצי ראשית הגז כמו שחייב לשם בחצי מתנות אם לא בכוי שהוא בריה בפני עצמו דחייב בכל המתנות וכמ"ש לעיל בפ' הזרוע סימן ד' והראב"ד השיג וז"ל נ"ל לענין ראשית הגז כוי הבא מן החי' ומן הבהמה פטור מפני שצימרו קשה ונ"ל בשתיהן בכלאים ובכוי פטור שהרי ראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלים ולא בעזים משום דבעינן צמר הראוי לשירות וכמו שנפר' לקמן וא"כ כוי שהוא בריה בפני עצמו פשיטא שפסול לבגדי כהונה דאף תאמר שבהמה היא מאן לימא לן שצמרה הוה צמר הא לא איקרי צמר אלא של רחלים ולא של עזים אע"פ שראויים למלבוש וה"ה כוי הבא מן כלאים אפילו הכל מן בהמה כגון מרחלים ועזים וכ"ש מבהמה וחיה אכן שוב ראיתי שכתוב בתוספ' ראשית הגז נוהג בכלאים ובכוי ר"א אומר כלאים מן הרחל ומן הגדי נוהגין בו ומן הכוי אין נוהגין בו וא"כ פסק הלכה כת"ק ומ"מ נראה דוקא בכוי הבא מן הרחל והצבי וס"ל כמו שאמרינן מקצת שה ה"ה מקצת רחל לענין צמר ותכלת ואיסור שעטנז נוהג בו וה"ה שחייב בראשית הגז אבל בכוי שהוא בריה בפני עצמו פשיטא דאין חייבים בראשית הגז כדפי' עוד כ' הרמב"ם והסמ"ג אחריו הוא מדברי תוספתא המפריש ראשית הגז ואבד חייב באחריותו עד שיתן לכהן ע"כ ונראה בעיני כגון שנשאר עוד בידו מאותו גיז' שהפריש מהן דאז אמרינן כל זמן שלא בא ליד כהן לא יצא ידי נתינה ועדיין שיורא איכא גביה וחיובא עליה רמיא אבל אם נאבד כל אותה גיזה שהפריש מהן פשיטא שאינו חייב באחריותו דלא עדיף אבד ממזיק בידים דפטור דהא פסקינן המזיק מתנות או אכלן שפטור מלשלם כ"ש באבידה אפי' בפשיעה לא עדיף ממזיק בידים: